מטרתו של הטיפול הרפואי הוא לשפר את מצבו של המטופל ולא להזיק לו. לשם הגשמת מטרה זו, החוק מחייב את ציבור הרופאים והצוות הרפואי המלווה אותם, לשמור על חובת זהירות כלפי המטופלים ולפעול בשיקול דעת מקצועי בכל עת.
למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית, אשר היא חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר והפרת חובת הזהירות כלפי המטופל, אשר גרמה לו לנזק. יובהר כי מדובר בנזק אשר לא היה מתרחש לולא ההתנהגות הרשלנית.
רשלנות רפואית מתרחשת בכל תחומי הרפואה ופוגעת הן בנשים והן בגברים. מטבע הדברים, ככל שמדובר בבעיה רפואית חמורה יותר, כך הנזק שיכולה לגרום הרשלנות הרפואית, גדול יותר.
מחלת הסרטן היא אחת המחלות השכיחות ביותר והקשות ביותר, כאשר סיכויי ההחלמה נשענים בעיקר על שלב האבחון. אבחון מוקדם, מעמיד את סיכויי ההחלמה על 90% לערך.
למרבה הצער, רשלנות רפואית בסרטן השד, באה לידי ביטוי בעיקר ברשלנות באבחון, כאשר המחלה מאובחנת בשלב מאוחר בשל רשלנות הרופא והדבר פוגע משמעותית בסיכויי ההחלמה של המטופלת מן המחלה, שכן הסרטן מתפשט בגוף וקשה יותר לעצור את הדרדרות המחלה.
השתלים הטובים ביותר יוצרו באמצעות אגרוף כוח מכאני מסתובב באמצעות פחמן פלדה. תמיסת מי מלח הוחדרה לתוך האזור התורם לשם ייצור רקמה תקינה לקצירת שתל ולשם ייצור שתלים מעולים.
קצירת קבוצת שיער וסגירת האזור התורם הפכו לשיטות עבודה שגרתיות, תוך יצירת מינימום צלקות באזור ממנו נלקח השיער. חידושים אלו של שתלי שיער, יצרו איכות מעולה של צפיפות שיער רבה וכיסוי האזורים הקרחים.
האבחון המאוחר יכול להתרחש מסיבות שונות, למשל, בשל התעלמות הרופא מתלונותיה של המטופלת, המעידות על חשד לסרטן השד. במקום להפנותה לבדיקות המתאימות, אשר היו מובילות לאבחנה, מתעלם הרופא מן הסימפטומים עליהם מדווחת המטופלת ומונע את האבחון המוקדם. סיטואציה אחרת היא מצב שבו נשלחה המטופלת לבדיקות אך אלו בוצעו ברשלנות והובילו לאבחון שגוי.
הגדלת חזה, הוא אחד הניתוחים הפלסטיים המבוקשים ביותר, אותו מבצעות נשים מסיבות שונות, למשל, אחרי לידה, בשל נפילת החזה, או בשל הרצון להיראות נשיות יותר.
רשלנות רפואית בהגדלת חזה, יכולה להתרחש בכל שלב של הטיפול, החל משלב ההרשמה, בו מסכימה המטופלת לניתוח, מבלי שנמסר לה כל המידע הרפואי הרלוונטי, כך שהסכמתה אינה הסכמה מדעת וכלה ברשלנות רפואית במעקב אחר מצב המטופלת בתום הניתוח ובתקופה הסמוכה לו.
הקטנת חזה, הוא ניתוח אשר משלבים אותו לעיתים קרובות, עם ניתוח להרמת חזה. הרשלנות הרפואית בניתוח זה, יכולה לקרות לאורך כל ההליך הרפואי. לעיתים, הדבר בא לידי ביטוי במחדלו של המנתח למסור את מלוא האינפורמציה אודות הטיפול, לעיתים ברשלנות בבחירת שיטת ההרדמה או שיטת הניתוח.
במקרים אחרים, הרשלנות מתרחשת בשלב המעקב הרפואי לאחר הניתוח, משהמנתח אינו מאבחן בעיות שנוצרו בעקבות הניתוח וגורם להחמרתן, או כאשר אינו מזמן את המטופלת לבדיקות ביקורת, כנדרש על פי נהלי העבודה.
נשים אשר מבצעות ניתוח הרמת חזה, עושות כן, בדרך כלל, בכדי להעניק לחזה מראה צעיר ואסתטי. רשלנות המנתח בביצוע הרמת חזה, באה לידי ביטוי בין השאר ברשלנות בניתוח עצמו, בשל העדר מיומנות וניסיון של המנתח או בחירה לא מתאימה של שיטת הניתוח.
בכל מקרה של רשלנות רפואית, יכולה הנפגעת לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ולבדוק אפשרות של הגשת תביעה נגד הגורם המתרשל.
בפגישת הייעוץ הראשונה, מקשיב עורך הדין להשתלשלות האירועים ואם סבר, מניסיונו המקצועי, כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית, יפנה אל מומחה רפואי, אשר יעיין במסמכים הרפואיים וייתן לעורך הדין, חוות דעת ראשונית, האם זהו אכן מקרה של רשלנות רפואית, או אם לאו.
כתב התביעה יוגש עם חוות דעת מומחה שלמה ומנומקת, המהווה למעשה את אחת הראיות המרכזיות בתביעה של רשלנות רפואית ועל בסיסה יכריע בית המשפט, בתביעה.
חוות הדעת תומכת בטענת הרשלנות ומנמקת, מדוע התרשל הגורם המטפל ומקשרת בין התרשלותו לבין הנזקים מהם סובלת התובעת, אשר לעיתים יש לציין כי ככלל, בתיקים של רשלנות רפואית, לא תשלם הנפגעת שכר טרחה לעורך הדין, אלא רק את הוצאות התביעה, כמו חוות הדעת הרפואית ואגרות בית המשפט.
שכר הטרחה של עורך הדין הוא לרוב, נגזרת מסכום הפיצוי שתקבל התובעת ועל כן הוא משולם לעורך הדין בתום ההליך המשפטי.
אתר רשלנות רפואית הוקם במטרה להעניק לגולשים מידע על כל מה שצריך לדעת על רשלנות רפואית.
