ניתוחי הגדלת חזה, אשר מככבים ברשימת הניתוחים הפופולאריים ביותר בשנים האחרונות, הם ניתוחים אסטטיים אשר מטרתם לעצב באופן מחודש את מבנה החזה, וזאת תוך הגדלת נפחו. הניתוח כולל החדרת שתלי סיליקון מתחת לשדיה של המטופלת, ובמרבית המקרים מבוצע תוך פרק זמן קצר יחסית, של כשעה עד שעה וחצי.
יש לציין בהקשר זה, כי נשים רבות נוטות להתבלבל ולהתייחס לניתוח הגדלת חזה ולניתוח הרמת חזה כאחד, וזאת אף שמדובר בהגדרתם בשני ניתוחים שונים אשר נועדו למטרות שונות. עם זאת, במקרים רבים המטופלת מבקשת לבצע את שני הניתוחים יחד, ולהעניק לעצמה חזה גדול יותר תוך שמירה על יציבותו, מטעמים אסטטיים בעיקר.
סיבוכים אפשריים במהלך הניתוח אשר עלולים להביא לנפילת חזה
במקרים רבים של נפילת חזה בעקבות הניתוח, המקור הינו רשלנות מטעם הרופא המטפל במהלך הניתוח. פעמים רבות, ניתוח שמבוצע בהליך שאינו תקין עלול לפגוע ביעילותו, ולהביא לנפילת החזה כעבור זמן קצר יחסית. כמו כן, ומאחר והניתוח כולל ביצוע חתך קטן באזור החזה, הרי שפעולה לא מקצועית עלול להוביל לנפילת החזה, ולעיתים אף להיווצרות זיהום מקומי.
החשיבות של מתן הסבר מפורט למטופלת אודות הליך הניתוח, טרם ביצועו
מטבע הדברים, ניתוחי הגדלת והרמת חזה נעשים, במרביתם המוחלט של המקרים, שלא כתוצאה מצורך רפואי או בריאותי כלשהוא, אלא בשל רצונה של המטופלת לשדרג את מראה החיצוני. מסיבה זו, החוק בישראל מבהיר כי טרם ביצוע ההליך הרפואי, חובתו העליונה של הרופא המטפל היא להסביר למטופלת באופן מפורט וקפדני אודות הליך הניתוח, וזאת תוך ציון כלל תופעות הלוואי אשר עלולות להיגרם בעקבותיו.
במרבית המקרים, ומאחר ומדובר בניתוחים אשר נעשים כתוצאה מרצונה של המטופלת, בתי המשפט מקפידים במיוחד על סוגיית האישור המוקדם מטעם המטופלת לביצוע ההליך, וזאת בהסתמך על מידע מקיף וכולל באשר למשמעויותיו של הניתוח. לצורך כך, הרופא מחויב לנהל רישום מסודר, המתעד את השיחות שהתקיימו בינו לבין המטופלת, וכן את האישור שניתן לביצוע הניתוח, על סמך כלל הנתונים.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית
החוק בישראל קובע, כי במקרים בהם ניתן להוכיח את התרשלותו של רופא במסגרת טיפול רפואי, וכן כי זו הובילה לגרימת נזקים רפואיים למטופל, הדבר מהווה עילה ממשית להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, מה שבמרבית המקרים מוביל לפסיקת חובת פיצויים לטובת המטופל, בסכומים אשר נקבעים על ידי בית המשפט בהתאם לחומרת העבירה.
החוק מבהיר, עם זאת, כי לא די בהוכחת הרשלנות, וכי יש צורך להוכיח כי זו הביאה במישרין לגרימת הנזק הרפואי למטופל. מסיבה זו, ההוכחה בדבר קיום מקרה רשלנות מסוים, גם אם הדבר נעשה במהלך הניתוח עצמו, אינה מביאה באופן אוטומטי להרשעת הרופא המטפל. בתי המשפט בישראל דורשים הוכחה כי הרשלנות הביאה באופן ישיר לפגיעה במצבו הרפואי של המטופל, כאשר מידת הפגיעה היא קריטריון מרכזי בקביעת מידת החומרה של העונש, וסכום הפיצויים אשר יקבע לטובת המטופל.
בסופו של דבר, ובכל מקרה בו נגרם נזק רפואי למטופלת בעקבות ניתוח הגדלת חזה, בין אם קל או קשה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מוסמך, הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת להתייעץ באשר לאפשרויות הפעולה העומדות בפני המטופלת. התנהלות מסודרת מהשלב הראשון מגדילה במידה ניכרת את הסיכוי שהתביעה תאושר על ידי בית המשפט, מה שיביא להטלת חובת פיצויים על הרופא המטפל בסכומים שיכולים להיאמד במאות אלפי שקלים, בהתאם למידת הנזק הרפואי שנגרם.
אולי יעניין אותך גם:
