הסיבות להתרחשותה של רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה, הן רבות ומגוונות, כאשר בחלק מן המקרים, הסיבה הנה שימוש בחומרים היוצרים אצל המנותחת, תגובה אלרגית. ניתן להצביע על שלושה מקרים מרכזיים של תגובות אלרגיות במסגרת ניתוח להגדלת חזה:
האחד, כאשר למנותחת ישנה אלרגיה לחומר הסיליקון, ממנו עשויים השתלים. השני, שימוש בחומר הרדמה אשר המנותחת רגישה אליו וכך נוצרת תגובה אלרגית. המקרה השלישי הוא רגישות לתרופות הניתנות למנותחת לאחר הניתוח.
תגובה אלרגית לשתלי הסיליקון
אלרגיה לסיליקון היא נדירה למדי ועל כן, מספר המקרים בהם נוצרת תגובה אלרגיה לחומר זה במסגרת ניתוח להגדלת חזה, הם בודדים . אולם, הסיכון קיים ועל כן, מחויב המנתח ליידע את המטופלת בדבר קיומו, טרם חתימתה על טופס ההסכמה לניתוח. כמו כן, במסגרת סטנדרט הטיפול המקובל, על המנתח לברר האם המטופלת סובלת מאלרגיות כלשהן ובמקרה של חשש, יש לבצע בדיקת אלרגיה לחומר, לפני הניתוח.
היה והמנתח לא יידע את המטופלת בדבר הסיכון הנ"ל ו/או לא ביצע בדיקת אלרגיה כאשר נסיבות המקרה דרשו זאת, ניתן יהיה לטעון כי מדובר ברשלנות רפואית. למותר לציין, כי הגשת תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית, תהיה כדאית בעיקר באותם המקרים בהם נגרם למנותחת נזק פיזי ממשי כתוצאה ממחדליו או מעשיו של המנתח בהקשר זה.
אלרגיה לחומר ההרדמה
ניתוח להגדלת חזה מתבצע בהרדמה מלאה, או בהרדמה מקומית עם טשטוש. הבחירה בשיטת ההרדמה, כמו גם בחומר ההרדמה, צריכה להתאים למטופלת, בהתאם לנתוניה הבריאותיים, גילה ורצונה האישי. למרבה הצער, ישנם מקרים של רשלנות רפואית, במסגרתם נעשה שימוש בחומר הרדמה אליו המנותחת אלרגית. מצב זה עלול לגרום לנזקים חמורים למטופלת ולעיתים הוא אף מסכן חיים.
רשלנות רפואית בהקשר זה, יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בשל אי ביצוע בירור רפואי מקיף אודות ההיסטוריה הרפואית של המטופלת. היות שמדובר בחריגה מסטנדרט הטיפול הסביר,
במצב שבו עריכת בירור הייתה חושפת את רגישותה של המטופלת לחומר ההרדמה, ניתן יהיה להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על המנתח. למשל, כאשר המטופלת עברה ניתוחים כלשהם בעבר, במסגרתם נתגלה כי היא רגישה לחומר הרדמה מסוים.
תגובה אלרגית לתרופות
לאחר ניתוח להגדלת חזה, עלולה המנותחת לסבול מכאבים בתקופת ההחלמה מן הניתוח. על כן, במרבית המקרים, יינתן לה מרשם למשככי כאבים, אשר מטרתם היא להפחית את עוצמת הכאב ולאפשר לה לעבור את תקופת ההחלמה ביתר קלות.
ישנם מקרים בהם ניתן למנותחת מרשם לתרופה אליה היא אלרגית וכאשר ניתן היה למנוע מצב זה על ידי בירור רפואי אודות רגישות לתרופות, מדובר בחריגה מובהקת של סטנדרט הטיפול המקובל וניתן יהיה להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית. ייתכן גם מצב שבו המינון שניתן אינו מתאים (למשל, בשל משקלה של המטופלת) והדבר עורר תגובה אלרגית אצל המטופלת, דבר אשר היה נמנע לו ניתן לה מינון נכון ומתאים של התרופה.
אלרגיה בלתי צפויה/בלתי ידועה – האם מדובר ברשלנות רפואית?
רשלנות רפואית הנה חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל והסביר. על כן, במקרים בהם נגרם למנותחת נזק עקב תגובה אלרגית בלתי צפויה או בלתי ידועה, כאשר בנסיבות העניין לא היה מקום לחשוד בדבר קיומה של רגישות אלרגית, לא ניתן יהיה ככלל, לטעון כי מדובר ברשלנות רפואית. המבחן להיווצרותה של עוולה זו, הוא מבחן הרופא הסביר, על פיו בוחנים האם מנתח אחר, באותן הנסיבות, היה פועל באופן שונה. לרוב, אם תשובה זו הנה בשלילה, לא ניתן יהיה לטעון כי מדובר ברשלנות רפואית.
