טיפול כימותרפי, הוא טיפול בתרופות, אשר מטרתו להרוס את התאים הסרטניים והוא ניתן לפני או אחרי ניתוח. הטיפול שניתן לפני הניתוח, מטרתו להקטין את הגידול, בכדי שניתן יהיה להסירו בקלות יותר.
כאשר הטיפול ניתן לאחר ניתוח, הוא למעשה טיפול משלים, אשר נועד להרוס את תאי הגידול שלא ניתן היה להוציא בניתוח ואת התאים שלא ניתן לראות, אשר ייתכן וקיימים עוד. לעיתים, משולבת הכימותרפיה עם טיפולים אחרים כמו הקרנות, טיפול ביולוגי או טיפול הורמונאלי.
ההחלטה על מינון התרופות ומשך זמן נטילתן, תלויה במספר גורמים כמו באיזה שלב נמצאת המחלה, סוג הגידול, מיקומו, משקל וכמובן גילה ומצבה בריאותה הכללי של המטופלת.
תופעות לוואי של כימותרפיה
הכימותרפיה מלווה לעיתים בתופעות לוואי שונות כמו עייפות, נשירת שיער, שלשולים, חוסר תיאבון, בחילות והקאות. זאת משום שהכימותרפיה אינה הורסת רק את התאים הסרטניים, אלא גם פוגעת ברקמות גוף בריאות, בעיקר באלו המתחדשות בצורה מהירה כמו אלו הנמצאות במערכת העיכול ובזקיקי השיער. לכן, אם ישנן תופעות לוואי, הן לרוב תופענה באזורים אלו בגוף.
עם זאת, חשוב לדעת כי כיום ישנם טיפולים למניעת תופעות הלוואי וכן טיפולים המקלים עליהן בצורה משמעותית. כמו כן, בדרך כלל, תופעות הלוואי חולפות משום שהתאים הבריאים מתחדשים במהרה.
עבור מטופלות הסובלות מתשישות לאחר טיפולי כימותרפיה, מומלץ לשמור על סדר יום קבוע, על פעילות גופנית מתונה, על תזונה מאוזנת ופעילויות משמחות ומרגיעות כמו בילוי עם משפחה וחברים, המשמרות את האנרגיה החיובית.
מטופלות הסובלת מבחילות והקאות, יכולות לקבל טיפול מניעתי וכן, לנקוט בעצמן בכמה אמצעים, כדי להפחית את תופעות הלוואי. למשל, להימנע מאכילת מאכלים בעלי ריכוז שומן גבוה, לאכול 5 או 6 ארוחות ביום, אך קלות, במקום 3 ארוחות כבדות.
כיצד ניתן הטיפול הכימותרפי?
טיפולי הכימותרפיה ניתנים בדרך כלל במחזורים של טיפול, כאשר ישנה הפסקה בין מחזור טיפול אחד לאחר, בכדי לאפשר לגוף להתאושש. הרופא המטפל, מחויב לערוך מעקב רפואי צמוד אחר המטופלות בכימותרפיה, הכולל בין השאר בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות כמו בדיקת CT.
אם המטופלת זקוקה לטיפולים רפואיים אחרים, בתקופת טיפולי הכימותרפיה, יש להתייעץ עם הרופא, טרם קבלת טיפול אחר כלשהו, למשל טיפול שיניים או חיסון לשפעת. כמו כן, לפני התחלת הטיפול, על הרופא לברר האם המטופלת נוטלת תרופות אחרות באופן קבוע, משום שישנן תרופות אשר עלולות להפריע לטיפול הכימותרפי.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל בעירוי לווריד, או דרך הפה והיא אינה כרוכה בכאב, למעט החדרת המחט. ככלל, תוכל המטופלת להמשיך בשגרת חייה כרגיל, לרבות עבודה, פעילות גופנית מתונה, מפגשים עם משפחה וחברים וכיוצא בזה.
המטופלות בכימותרפיה, יכולות לקיים יחסי מין אך חשוב מאוד להימנע מכניסה להיריון, משום שישנו חשש לפגיעה בעובר. לכן, יש להקפיד על אמצעי מניעה, בזמן קיום יחסי מין, בכל תקופת הטיפול.
התמודדות עם טיפולי כימותרפיה
נשים רבות מתקשות להתמודד עם מחלת הסרטן ומטבע הדברים, מתעורר בהן פחד מפני הלא נודע. את חלקו הגדול, ניתן להפיג באמצעות מידע על הטיפול: מהי מטרתו, מה תהיה אורכה של כל סדרת טיפולים, כיצד היא תשפיע על אורך החיים ועוד.
כל מטופלת, צריכה לפנות לרופא המטפל שלה ולשאול כל שאלה המטרידה אותו. קבלת מידע ותשובות לכל השאלות, תפיג את החשש והחרדה, משום שהמטופלת תדע למה לצפות.
נשים רבות מצטרפות לקבוצות תמיכה, במסגרתן, הן פוגשות נשים כמותן, אשר חלו במחלה בעבר, או חולות כיום ויכולות לתרום הרבה מאוד על דרכי ההתמודדות. קבוצות התמיכה, אינן באות להחליף משפחה או חברים, אלא מאפשרות לדבר עם נשים אחרות אשר עוברות את אותה חוויה.
רשלנות רפואית במסגרת הטיפול
למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית במסגרת טיפול כימותרפי, הבאים לידי ביטוי בצורות שונות. למשל, כאשר הרופא המטפל מקבל החלטה שגויה לגבי מינון התרופות הכימותרפיות וגורם בכך לנזק פיזי חמור למטופלת, למשל, להסלמה במצב המחלה.
לעיתים, מתרשל הרופא בסיוע למטופלת עם תופעות הלוואי של הטיפול – אם במחדל, כאשר הוא מתעלם מן הקשיים עליהם מדווחת המטופלת ואינו מציע לה פתרונות מתאימים להתמודדות עם תופעות הלוואי ואם בפעולה, כאשר הוא מפנה אותה לפתרונות אשר אינם יעילים עבורה ואף מזיקים לה. התנהגות זו היא חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר והיא גורמת למטופלת, לקושי פיזי מיותר ולעוגמת נפש רבה. במקרים אלו, יש לפנות לעורך דין המומחה בתחום הרשלנות הרפואית, לשם בחינת הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
