נשים צעירות לאחר לידה או נשים בגיל המעבר, בוחרות לעשות ניתוח הרמת חזה, על מנת לתקן מראה נפול של השדיים. מדובר בניתוח אלקטיבי שאינו הכרחי לבריאותה של האישה, אלא נועד כדי לשפר את שביעות רצונה ממראה החזה.
ישנן מספר שיטות לביצוע הניתוח, אך הנפוצה ביותר היא הרמת השדיים מסביב לעטרה וביצוע חתך אנכי, המאפשר להוריד כמות גדולה של עור.
ישנם מקרים של רשלנות רפואית בניתוח הרמת חזה, הנגרמים בעיקר בשל אי הסכמה מדעת, רשלנות בהכנת המנותחת לניתוח, ביצוע הניתוח באופן רשלני ומחדל לבצע מעקב רפואי סביר אחר המטופלת, בתקופה שלאחר הניתוח.
רשלנות בגין אי הסכמה מדעת
על המנתח חלה חובה לתת למנותחת את כל המידע הרפואי לגבי הניתוח, לוודא שהיא מבינה אותו וכי בהחלטתה לעבור את הניתוח, לקחה בחשבון את כל הנתונים.
בתי המשפט רואים בחומרה רבה, את הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל, קל וחומר במקרים של ניתוחים אסתטיים, אשר אינם מתבצעים בשל כורך רפואי או בלחץ של זמן. במצב זה, לא עומד בפני המנתח כל מכשול, להקדיש את הזמן למתן הסבר מלא ומפורט אודות הניתוח: כיצד הוא מתבצע, מהי התוצאה הצפויה, סיכונים, זמן החלמה, צלקות וכיוצא בזה.
תביעות פיצויים המוגשות בגין עילה זו, עניינן במטופלות אשר לא קיבלו את מלוא האינפורמציה ונגרם להן נזק שלו ידעו על הסיכוי להתרחשותו, היו בוחרות שלא לעבור את הניתוח.
רשלנות בהכנה לניתוח הרמת חזה
הליכים רפואיים רבים ובוודאי ניתוח, דורשים הכנה מוקדמת, על מנת שיבוצעו בהצלחה. כך גם לגבי ניתוח הרמת חזה, הדורש עריכת בדיקות שונות כמו בדיקת דם, צילום חזה, בדיקת ממוגרפיה, הכול בהתאם לגילה של המטופלת ומצבה הבריאותי הכללי.
הכנה נוספת הנדרשת לפני הניתוח היא הפסקת עישון, היה והמנותחת מעשנת. כמו כן, ישנן תרופות שונות אשר יש להפסיק ליטול אותן לפני הניתוח, כמו תרופות לדילול דם. על המנתח להנחות את המנותחת בצורה ברורה, מספיק זמן לפני הניתוח, בדבר ההכנות הדרושות. כאשר לא עשה כן המנתח וגרם בשל כך לנזק למנותחת, הרי הוא עלול להיות אחראי ברשלנות רפואית.
ביצוע ניתוח הרמת חזה ברשלנות
ישנם מקרים בהם הרשלנות הרפואית התרחשה בעת הניתוח עצמו או בסמוך לו. למשל, כאשר המנתח קיבל החלטה שגויה לגבי שיטת הניתוח, או שיטת ההרדמה וגרם בכך לנזק, אשר ניתן היה למנוע אותו.
האם אי שביעות רצון של המנותחת מתוצאות הניתוח, היא רשלנות רפואית? לא בהכרח. המבחן איננו שביעות רצונה של המטופלת, אלא טיב הטיפול שניתן. האם הניתוח בוצע במיומנות, תוך שמירה על סטנדרט הטיפול המקובל, או שמא, רופא סביר אחר, היה מתנהל באופן שונה והנזק ממנו סובלת המטופלת, היה נמנע.
רשלנות רפואית בשל אי ביצוע מעקב רפואי
חובת הזהירות שחלה על רופא כלפי מטופליו, אינה מסתיימת בביצוע הפרוצדורה הרפואית, היכן שעלולים להיווצר סיבוכים הדורשים טיפול. במצב כזה, יש צורך במעקב רפואי אחר המטופל, על מנת לוודא כי מצבו תקין.
כך גם לאחר ניתוח הרמת חזה. טרם שחרורה של המנותחת מבית החולים, על המנתח לבדוק את המטופלת ולוודא כי היא חשה בטוב ואין כל מניעה לשחררה לביתה. אם עולה חשד לזיהום או כל בעיה אחרת כתוצאה מן הניתוח, על המנתח לטפל בבעיה במתן טיפול תרופתי, אשפוז המנותחת בבית החולים וכיוצא בזה.
המעקב הרפואי נמשך גם לאחר שחרור המנותחת לביתה, על פני מספר חודשים, שנה, הכול על פי הצורך, בכדי לוודא כי המנותחת מחלימה כראוי מן הניתוח ואין כל בעיה הדורשת טיפול. מחדלו של המנתח לבצע מעקב רפואי כנדרש הן בעת שהות המטופלת בבית החולים והן לאחר מכן, עלול לגרום לנזקים למנותחת, למשל, בשל אי אבחון סיבוך מן הניתוח.
