בדיקת ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השד, שנועדה לאפשר זיהוי מוקדם של סרטן בשד, ובכך להגביר את סיכויי ההחלמה של האישה החולה.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת על ידי לחיצת השד אל תוך לוח צילום, וצילום השד מזוויות שונות. הבדיקה כרוכה באי נעימות מסויימת, אך איננה פולשנית ואינה מסוכנת.

הצילומים מועברים לרופא המתמחה ברנטגן (רדיולוג), לפענוח וזיהוי ממצאים חשודים. לרוב, הבדיקה פחות מתאימה לנשים צעירות בעלות מבנה שד צפוף. לנשים אלו מומלץ לעבור בדיקת אולטרה סאונד במקום בדיקת ממוגרפיה.

כיום, מתפתחות בקצב מהיר שיטות מתקדמות של ממוגרפיה, המאפשרות צילומים רבים בזוויות שונות, ומאפשרות זיהוי טוב יותר של ממצאים חשודים בשד. בדיקות אלו נועדו לשפר את הרזולוציה של התמונה המתקבלת בבדיקת ממוגרפיה, ללא השפעה משמעותית על כמות הקרינה אליה נחשפת האישה בבדיקה.

מה ניתן לגלות בבדיקה?

בבדיקת ממוגרפיה ניתן לגלות שינויים במרקם השד. שינויים אלו כוללים גושים בעלי מבנה שונה, מקבצים של שקיעת סידן (הסתיידויות) ועוד. בעקבות ניסיון רב שנצבר בשימוש בבדיקה, יודע הרופא המפענח לזהות דגמים שונים של ממצאים, ולהתאים אותם לרמת החשד שמדובר בממצא ממאיר.

את תוצאות הבדיקה מקובל לציין על פי סקלת ה – BIRADS. סקלה זו מדרגת כלל ממצא על פי רמת החשד והצורך בהמשך הבירור. BIRADS 1 – מציין בדיקה תקינה, שאינה דורשת בירור נוסף. BIRADS 2 – ממצאים שפירים שהתגלו בבדיקה. BIRADS 3 – ממצאים שפירים בסבירות גבוהה. BIRADS 4 – ממצא חשוד לממאירות. BIRADS 5 – ממצא החשוד לממאירות בסבירות גבוהה.

בדיקה המקבלת את הדירוג 0 משמעה בדיקה שלא הושלמה כל צורכה, ואין מספיק נתונים מהבדיקה להסקת מסקנות משמעותיות, ויש צורך בבדיקה חוזרת. במקרים של דירוג BIRADS בינוני ממליצים בדרך כלל על בדיקת ממוגרפיה נוספת לאחר שישה חודשים (במקום שנה או שנתיים).

בדיקת ממוגרפיה כבדיקת סקר

בדיקת ממוגרפיה נעשית בדרך כלל לנשים בריאות כדי לבחון האם ישנם ממצאים החשודים כגידול ממאיר בשלב מוקדם, עוד בטרם האישה תחוש בסימפטומים כלשהם, ובטרם יהיה ניתן למשש גוש בבדיקה גופנית.

קיימות הנחיות שונות, המשתנות בין מדינה למדינה, בפרטי ההנחיה לביצוע ממוגרפיה. בישראל מקובל להמליץ על הבדיקה לכל אישה מעל גיל 50, מדי שנתיים. בארצות הברית הבדיקה מומלצת כבר מגיל 40, מדי שנה. בדרך כלל מומלץ לבצע את הבדיקה עד גיל 75, אבל לנשים בריאות עם צפי לתוחלת חיים ארוכה מומלץ בהחלט לעבור את הבדיקה גם לאחר גיל זה.

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

רופא ראשוני המטפל בנשים מבוגרות חייב להכיר את הקווים המנחים המקובלים ולפעול על פיהם. אי הפנייה של אישה לבדיקת ממוגרפיה, עם הסבר על מהות הבדיקה, מהווה רשלנות רפואית. על הרופא להסביר לאישה על חשיבות הבדיקה, ולשלוח אותה למכון מתאים המתמחה בביצוע ממוגרפיה.

בדיקת ממוגרפיה היא בדיקה שגרתית, המבוצעת במספרים גדולים, לנשים רבות. קיים חשש משמעותי שרופא רדיולוג המפענח צילומי ממוגרפיה מספר רב של פעמים ביום, יזניח בלא משים את ההתבוננות המדויקת בצילום, ויחמיץ סימנים ראשונים לגידול ממאיר. רשלנות רפואית יכולה להתבטא, בראש ובראשונה, בחוסר תשומת לב לממצא מחשיד. מהרופא הרדיולוג המפענח נדרשת תשומת לב מרובה לפרטים, עם שמירה על ריכוז לאורך זמן.

גם כאשר מתגלה ממצא, חשוב לסווג אותו כראוי, על פי דירוג ה – BIRADS. במידה וממצא יסווג כבעל דירוג נמוך, האישה לא תעבור את הבירור המתאים, וייתכן שגידול ממאיר יוכל להתפתח לגידול גרורתי שאינו ניתן לריפוי. במידת הצורך, הרופא צריך להשוות צילומי ממוגרפיה לצילומים קודמים שבצעה האישה, כדי לעקוב אחר שינויים רלוונטיים בשד.

רשלנות אפשרית נוספת כרוכה בהעברת תוצאות הבדיקה אל האישה. מכיוון שבדיקת ממוגרפיה נעשית כבדיקת סקר לנשים רבות, לעיתים עלולה להיווצר תקלה בשרשרת העברת המידע, ואישה שנתגלה אצלה ממצא חשוד לא תקבל את המידע , ולא תמשיך לבירור רפואי כמקובל.