מהי מחלת הקוליטיס?
קוליטיס היא מחלה דלקתית של המעי הגס, הגורמת בין השאר לשלשול, עצירות, הקאות, אנמיה וחום. לעיתים, המחלה משפיעה גם על מערכות אחרות בגוף וגורמת לדלקות עיניים וכאבי מפרקים.
כאשר החולה מקבל טיפול רפואי מתאים, המחלה יכולה להיות בהפוגה במשך זמן רב וכך, המטופל אינו סובל מהסימפטומים השונים.
בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, הגורמים לקוליטיס אינם ברורים אך ישנו מרכיב תורשתי מסוים. נמצא כי יש שכיחות גבוהה יותר לפרוץ המחלה, כאשר יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה שלקו בה.
אבחון וטיפול בקוליטיס
אבחון קוליטיס נעשה על ידי בדיקות דם הבודקות את קיומו של תהליך דלקתי בגוף ואת קיום של נוגדנים הנמצאים בדרך כלל בגופם של חולים במחלה זו. היה ובדיקות אלו מעלות חשד לקוליטיס, יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה, אשר תאשר אם המטופל לוקה בקוליטיס או אם לאו.
הטיפול במחלה הוא טיפול תרופתי, אשר דומה מאוד לטיפול במחלת הקרוהן. סוג התרופה והמינון שלה נקבעים על פי חומרת המחלה, רגישות לתרופות, גילו ומצבו הבריאותי הכללי של המטופל וכיוצא בזה. במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו מספק, יש לבצע ניתוח.
ישנן מגוון רחב של תרופות לטיפול בקוליטיס וביניהן: תרופות אנטי דלקתיות המשמשות חולים בדלקות מפרקים, תרופות אנטיביוטיות ותרופות ביולוגיות. בעת הצורך, מקבל המטופל גם טיפול בסטרואידים, הכול תוך התאמה לחומרת המחלה.
רשלנות באבחון קוליטיס
תסמיני מחלת הקוליטיס דומים לתסמינים של מחלות דלקתיות אחרות של המעי כמו קרוהן. דמיון זה מציב קושי באבחון קוליטיס ועלול להוביל לאבחון שגוי או מאוחר. הנ"ל יכול לגרום להתלקחות המחלה, קרי, להחמרה של התסמינים הקשים של המחלה וכן השפעה על מערכות אחרות בגוף כמו המפרקים או העיניים.
על מנת להימנע ממצב זה, על הרופא המטפל להיות קשוב היטב לתלונות החולה ולבצע בירור רפואי מקיף בכדי להגיע לאבחנה הנכונה.
רשלנות באבחון יכולה להתרחש במצבים שונים, למשל, כאשר הרופא מתעלם מתלונות המטופל ולא מורה על ביצוע בדיקות דם מתאימות. בכך למעשה מונע הרופא את האבחון של המחלה ומונע מן המטופל טיפול רפואי מתאים אשר יכול להביא לרגרסיה של המחלה והקלה בסימפטומים.
מקרה כזה הוא חמור עוד יותר, כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של קוליטיס או מחלות מעיים אחרות כמו קרוהן. במצב זה, רואים במחדלו של הרופא לערוך בירור רפואי כרשלנות חמורה משום שידוע כי יש מרכיב תורשתי במחלה זו והסיכון לחלות בה גבוה יותר כאשר היא קיימת במשפחה.
אבחון שגוי של הבדיקות השונות (בדיקות דם וקולונוסקופיה) אשר גרם לנזק למטופל, גם הוא יכול להיחשב כרשלנות רפואית במידה ורופא סביר היה מאבחן את הבדיקות בצורה אחרת.
רשלנות רפואית בטיפול בקוליטיס
טיפול בקוליטיס הוא טיפול תרופתי ויש מגוון רחב מאוד של תרופות. על הרופא המטפל להפעיל שיקול דעת מקצועי טרם יקבע מהו הטיפול התרופתי המתאים למטופל ועליו להתחשב בגורמים שונים כגון חומרת המחלה, גילו של המטופל, תגובה לתרופות קודמות ועוד.
לכל תרופה יש תופעות לוואי וגם אותן יש לקחת בחשבון, בעת בחירה בטיפול תרופתי מסוים על פני אחר. רופא אשר מודע לרגישות מסוימת של מטופל ולא לוקח זאת בחשבון בעת קבלת החלטה על התרופה, עלול למצוא עצמו נתבע בגין רשלנות רפואית, אם בחירתו השגויה גרמה למטופל לנזק.
מלבד מתן תרופה לא מתאימה, יכול להיות מקרה של רשלנות רפואית הנובע מאי הסכמה מדעת. טרם יבצע הרופא בדיקה כלשהי או ייתן טיפול תרופתי מסוים, עליו למסור למטופל את כל המידע אודות הבדיקה/התרופה, בכדי שיוכל לתת הסכמה מדעת. כאשר הרופא לא נתן את כל האינפורמציה הרלוונטית ו/או לא וידא כי המטופל מבין את המידע, ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית בטיפול.
חולי קוליטיס צריכים להיות במעקב רפואי סדיר, על מנת לשמור על רגרסיה של המחלה. ביצוע מעקב רפואי מסודר, מאפשר לרופא לשנות את הטיפול בעת הצורך (למשל להגדיל או להקטין מינון של תרופה/לשנות סוג תרופה) ולשמור על טיפול רפואי מקצועי.
כמו כן, המעקב חשוב גם כדי לוודא שהמחלה אינה יוצאת מגבולות המעי ופוגעת באיברים אחרים. אי ביצוע מעקב רפואי כמקובל על פי נהלי העבודה, אשר גרם לנזק למטופל, אשר היה ניתן למנוע אותו אם היה מעקב מסודר, הוא בגדר רשלנות רפואית.
