סרטן השד היא מחלה המופיעה בעיקר בקרב נשים מבוגרות. עם זאת, אין זה נדיר כל כך לפגוש את המחלה גם בקרב נשים בגיל הפוריות, לעיתים על רקע של נשאות לגנים BRCA1 ו – BRCA2. גנים אלו מגבירים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן.
לסרטן שד המתגלה בהריון מספר אספקטים חשובים, המבדילים אותו מסרטן שד המתגלה אצל אישה אחרת. דרכי האבחנה, הטיפול וההתייחסות שונים בכמה אופנים בנשים שנמצאות בהריון.
חשוב לציין, שבאופן כללי הריון הוא גורם מגן מפני התפתחות סרטן השד. ידוע שחשיפה ממושכת לאסטרוגן, הורמון המין הנשי העיקרי, היא גורם סיכון חשוב לסרטן השד, והריונות המלווים בהנקה מפחיתים את החשיפה לאסטרוגן לטווח הארוך. עם זאת, ישנם מחקרים הטוענים שהריון מגביר באופן קל את הסיכון לסרטן שד לטווח הקצר.
אבחנה של סרטן שד בהריון
הגורם הראשון המפריע לאבחנה של סרטן שד באשה הרה הוא השינוי הפיזיולוגי שעובר השד במהלך ההיריון ולאחריו. רקמת השד מתפתחת מאוד, ומתכוננת ליצירת חלב. כתוצאה מכך, השד צפוף יותר, וקשה להבחין בגושים בלתי סדירים בבדיקה ידנית. גם בדיקת ממוגרפיה בדרך כלל אינה יעילה בהריון, בגלל מבנה השד השונה (בדיקה זו פחות יעילה בנשים צעירות בכלל).
למרות שממוגרפיה היא בדיקה הכוללת חשיפה לקרינה. מותר לבצע אותה בהריון. כמות הקרינה אליה נחשפת האישה במהלך הבדיקה נמוכה למדי, ואינה כרוכה בסיכון לעובר. עם זאת, חשוב להשתמש באמצעי הגנה מפני קרינה שיכסו את החלקים שאינם דרושים לבדיקה, ובייחוד את איזור הבטן.
לאור חסרונותיה של הממוגרפיה באשה בהריון, הבדיקה המומלצת בדרך כלל היא בדיקת אולטרה סאונד, הרגישה יותר בזיהוי גושים ואפיונם ברקמת שד צפופה. כאשר מתגלה גוש חשוד, השלב הבא בדרך לאבחנה היא בדיקת ביופסיה (נטילת דגימת רקמה). ניתן לבצע בדיקה זו בהריון ללא חשש.
במקרה ואכן מתגלה סרטן שד באשה הרה, מתעורר הצורך בבדיקות הדמיה נרחבות יותר, כדי לבדוק האם מחלת הסרטן התפשטה לאיברים נוספים. בדיקות אלה מוגבלות בעת ההיריון בגלל החשיפה לקרינה. מומלץ לבצע צילום חזה תוך הגנה על העובר, ולהימנע מבדיקת CT של הבטן, המלווה בקרינה רבה. במידת הצורך ניתן להשלים את ההערכה עם בדיקת MRI. בכל אופן לא מומלץ לבדוק אישה הרה בעזרת חומר ניגוד הניתן לווריד.
טיפול בסרטן שד בהריון
הטיפול בסרטן שד בהריון דומה לטיפול הרגיל בסרטן שד, עם התאמות שונות הנדרשות כדי להגן על העובר. הטיפול הראשוני כולל כמעט תמיד הסרה בניתוח של הגידול (באמצעות כריתת שד מלאה – מסטקטומיה, או כריתה משמרת – למפקטומיה). במקרים אחדים יש צורך במתן קרינה נוספת לבית החזה, כדי להפחית את שיעור החזרה של הסרטן. טיפול כזה בקרינה יכול להזיק לעובר, ולכן מומלץ לדחות אותו לאחר הלידה.
באופן מפתיע, תרופות כימותרפיות כמעט ואינן פוגעות בעובר. מתן של מרבית התרופות הכימותרפיות נחשב בטוח לאחר השליש הראשון להריון, ולכן מומלץ לא לדחות טיפול זה לאחר הלידה, כדי להגביר את סיכויי ההחלמה של האם. למרות זאת, מומלץ להימנע מטיפול כימותרפי בחודש האחרון שלפני הלידה. טיפול שכזה יכול להביא לפגיעה ביצירת מרכיבי הדם של העובר. תרופות ביולוגיות חדשות, כדוגמת הרצפטין, אינן מומלצות כעת לשימוש בהריון.
רשלנות רפואית בסרטן השד בקרב נשים בהריון
מכיוון שסרטן שד בהריון כולל קונפליקטים ייחודיים, חשוב מאוד להסביר לאישה את המחלה בפניה היא עומדת, הסיכויים והסיכונים, כדי לאפשר לה החלטה מושכלת. חוסר הסבר מספק תוך הנחת הנחות מוקדמות לגביי העדפותיה של האישה (למשל על רקע השתייכות דתית) מהווה רשלנות רפואית ממדרגה ראשונה.
ממחקרים שבוצעו לאחרונה נראה שהפלה של העובר במקרה של סרטן שד בהריון לא מעלה את סיכויי ההישרדות של האשה, והפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של אישה בהריון שחלתה בסרטן השד דומה לפרוגנוזה של כל חולה אחרת. עם זאת, חשוב להדגיש שההחלטה על המשך ההריון נתונה בידיה של האישה בלבד, בכפוף לחוק.
בנוסף, מכיוון שמדובר בנשים צעירות, רמת החשד בדרך כלל נמוכה. כדי להימנע מרשלנות יש להתייחס בכובד ראש לכל תלונה המעלה חשד של סרטן שד במהלך ההיריון, ולא להזניח אפשרות אבחנתית זו.
