רשלנות רפואית – חומרים שיש בהם סיכון להתפתחות מחלת הסרטן בעתיד

רשלנות רפואית - חומרים שיש בהם סיכון להתפתחות מחלת הסרטן בעתידבמהלך השנים האחרונות, ובעקבות ההתפתחות שעבר מדע הרפואה בתקופה זו, הפכו הניתוחים הפלסטיים לתופעה רחבה וחובקת עולם, כאשר יותר ויותר אנשים בוחרים להשיג את הגוף המושלם עליו חלמו כל חייהם, וזאת באופן מהיר וקל.

מבין כלל הניתוחים הפלסטיים, הניתוחים הנפוצים ביותר הינם כנראה ניתוחי החזה למיניהם, ולרבות הגדלת חזה, וכן הקטנת או הרמת חזה.

אף כי ניתוחים פלסטיים בכלל, וניתוחי חזה בפרט, נחשבים לרוב כניתוחים בטוחים יחסית, ובעלי מידת סיכון נמוכה עבור המנותח, הרי שמחקרים רפואיים שונים העלו סברה כי ניתוחים אלו, ובפרט ניתוחי הגדלת חזה אשר עושים שימוש בשתלי סיליקון, עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן במנותחת, אף כי נכון להיום לא קיימת הוכחה ניצחת כי הדבר אכן נכון עובדתית בכל המקרים.

האם התפתחות מחלת הסרטן בעקבות ניתוח חזה מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?

באופן כללי, וחרף העלייה הניכרת במידת ההבנה שלנו אודות מחלת הסרטן בשנים האחרונות, הרי שהרפואה המודרנית עדיין רחוקה מלהגדיר בוודאות מהם הגורמים להופעתה של מחלת הסרטן, ומהו משקלם היחסי בכל מקרה ומקרה. מסיבה זו, אף כי הרופאים מכירים בעובדה כי קיימים גורמים מסרטנים אשר המעלים את הסיכון ללקות במחלה, הרי שבמרבית המקרים קיים קושי ניכר בהגדרת קשר ישיר בין גורם מסוים ובין התפרצות המחלה.

מסיבה זו, וגם במידה ומחלת הסרטן הופיעה לראשונה זמן קצר לאחר ביצוע הניתוח הפלסטי בחזה, לא תמיד ניתן לקבוע בוודאות כי הגורם הישיר להתפתחות מחלת הסרטן הוא אכן הניתוח הפלסטי. מסיבה זו, ומאחר וכל תביעה בגין רשלנות רפואית נדרשת בראש ובראשונה להוכיח כי הנזק למטופל נגרם כתוצאה ישירה מהתנהלותו הרשלנית של הגורם הרפואי המטפל, תביעות רשלנות רפואית, אשר מוגשות בעקבות הופעת מחלת הסרטן במטופלת.

ועל סמך הנחה לא מבוססת שהדבר נובע ישירות מניתוח החזה, תידחה במרבית המקרים על ידי בית המשפט, וזאת בגין אי הוכחת קשר ישיר בין התנהלות הגורם הרפואי לבין הופעתה של מחלת הסרטן.

מתי יש מקום לשקול תביעה בגין רשלנות רפואית?

אף כי נכון להיום, המחקר הרפואי טרם הוכיח קשר ישיר בין ניתוחי חזה למיניהם ובין התפרצות מחלת הסרטן, הרי שמספר מחקרים מציעים, במידת סבירות גבוהה, כי ניתוחים אלו עלולים במקרים מסוימים להוות גורם סיכון עבור המטופלת, ולהגדיל את סיכוייה לפתח את המחלה.

יש להבהיר בהקשר זה, כי החוק הישראלי הגדיר זה מכבר שבכל מקרה של טיפול רפואי שאינו מציל חיים, מחובתו של הגורם הרפואי המטפל לשבת עם המטופל או המטופלת טרם תחילת הטיפול, וזאת לצורך מתן הסבר מלא אודות הפרוצדורה הכוללת של הטיפול, ולרבות מידע מלא ומפורט אודות תופעות לוואי מסוימות אשר עלולות להופיע במהלכו ואחריו. מדובר בחובתו של כל גורם רפואי, כאשר הימנעות מכך, או מסירת מידע חלקי בלבד, מהווה מעילה בתפקידו של הרופא.

לאור האמור, ובשל העובדה כי מחקרים מסוימים תומכים באפשרות כי ניתוחי חזה עלולים להגדיל את הסיכון ללקות במחלת הסרטן, זוהי חובתו של הגורם הרפואי המטפל להציג עובדה זאת בפני המטופלת, טרם תחילת הטיפול, ולהעניק לה את החופש לבחור האם ברצונה להמשיך ולעבור את הטיפול. יצוין, כי במידה והרופא נמנע מלציין עובדה זאת בפני המטופלת, וכתוצאה מכך החלטתה לעבור את הניתוח נעשתה על סמך מידע רפואי חלקי בלבד, הרי שהדבר מהווה עילה ממשית להגשת תביעה משפטית כנגד הגורם הרפואי המטפל, וזאת בגין רשלנות רפואית.

דילוג לתוכן