רשלנות רפואית ניתוחים פלסטיים חזה – נזקים לכלי דם

בעשור האחרון נראה כי הפופולאריות של הניתוחים הפלסטיים בחזה נמצאת בשיאה. למעשה נכון לכתיבת שורות אלה חמישים אחוז מכלל הניתוחים הפלסטיים שמבוצעים במדינת ישראל הם ניתוחים להגדלת חזה.

חמישים האחוז הנותרים מתחלקים בין סוגי הניתוחים הפלסטיים השונים שבכללם יש למנות גם כן מספר סוגים של ניתוחי חזה כמו למשל ניתוח להקטנת חזה, ניתוח להרמת חזה, ניתוח לשחזור שד לאחר כריתה מלאה או חלקית ועוד.

למרות שמשנה לשנה נערכים יותר ויותר ניתוחי חזה בישראל ולמרות שאין ספק שהמומחיות בתחום זה רבה, הרי שבדיוק כמו כל הליך כירורגי באשר הוא, גם ניתוח חזה עלול לגרום לתופעות לוואי שליליות.

במקרים מסוימים במהלך הניתוח יכול להיפגע עצב תחושתי, במקרים אחרים לאחר ניתוח עלולה להופיע נוקשות בשד, ישנם מקרים בהם צורתו הסופית של השד נהייתה פחות אטרקטיבית לאחר הניתוח מצורתו של השד טרם הניתוח ועוד. במאמר זה נתמקד במקרים של רשלנות רפואית שקשורים לנזקים שנגרמו לכלי הדם בשד.

מה היא המשמעות של נזקים לכלי דם?

השד הוא למעשה בלוטת הפרשה שבה ממוקמים צינורות החלב ובועיות החלב אותם מקיפות רקמת שומן ורקמת חיבור. בין כל הרקמות שמרכיבות את השד עוברים כלי דם רבים וכן כלי לימפה רבים. בתוך השד עצמו אין רקמת שריר אך השד מונח על שריר בית החזה.

השד נהנה מאספקה עשירה במיוחד של דם ולפיכך כל התערבות כירורגית לא זהירה עלולה לגרום לפגיעה בכלי דם. באופן עקרוני בכל ניתוח שד מתרחשת פגיעה בכלי דם אך לרוב מדובר בכלי דם קטנים יחסית שנסגרים באופן טבעי באמצעות תהליך הקרישה .

עם זאת, במידה ונגרם נזק משמעותי לעורק גדול יחסית, הרי שעלול להיווצר דימום פנימי מסיבי או דימום שלא נפסק מאליו, מה שעלול בדרך כלל להצריך ניתוח נוסף. לרוע המזל מקרים רבים כאלו של נזק לכלי דם לאחר ניתוח חזה מכל סוג שהוא, לא אחת לא מאובחנים בזמן.

רשלנות רפואית במעקב

ישנם מקרים שבהם הנזק שנגרם לכלי הדם בשד לא היה תוצאה של רשלנות רפואית ובכל זאת נוצרה עילה לתביעה. כך למשל קרה לרווית, בחורה בת 32 מהקריות שעברה ניתוח להגדלת חזה לפני שלוש שנים ותוך פחות משתי יממות חזרה לרופא המנתח ודיווחה לו כי היא חשה נפיחות וכאבים בשד שמאל. המנתח הרגע אותה וטען כי מדובר בתופעות טבעיות לחלוטין לאחר ניתוח החזה שעברה. הוא שלח אותה חזרה לביתה עם משככי כאבים וביקש שתשוב אליו לאחר שבוע.

לרוע המזל הכאבים של רווית רק הלכו וגברו ובצר לה פנתה לחדר מיון שם התגלה כי היא סובלת מנזק בשני עורקים בשד. בסופו של דבר בחדר הניתוח התברר שהשד השמאלי של רווית הזדהם והרופאים נאלצו להסיר את השתל השמאלי ולאשפז את רווית למשך שלושה ימים עד שהצליחו להשתלט על הזיהום.

כפי שניתן להבין, למרות שבמשפט שנערך לרופא המנתח נמצא כי הנזק לא היה תוצאה של רשלנות, הרי שדי בכך שלא אבחן את הסיבוך שנוצר ודי בעובדה שפטר את המטופלת שלו כלאחר יד מבלי לבדוק אותה, כדי להבין שלרווית הייתה תביעה מבוססת בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בגרימת נזק לכלי דם

חשוב להבין שלא בכל מקרה בו נגרם נזק לכלי דם אכן ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים מסוימים הנזק הוא בלתי נמנע ואכן נזק לכלי דם הוא סיבוך אפשרי של ניתוחי חזה מכל סוג שהוא. אם כך כיצד ניתן להוכיח כי הדימום הוא תוצאה של רשלנות?

ובכן, לצורך כך יש תחילה לגשת לעורך דין שמתמחה בתחום והוא בתורו ניגש לקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום. הרופא המומחה מעיין בכל החומר הנאסף, במקרים מסוימים הוא אף יבדוק את התובעת בעצמו, הוא יעיין בחומר הרפואי לרבות בדו"ח הניתוח ובסופו של דבר יגיש את חוות דעתו לבית המשפט.

לסיכום יש לזכור שלא כל נזק שנגרם בעקבות ניתוח הוא תוצאה של רשלנות ולא אחת קורה שתובעים החליטו לחזור בהם מהגשת התביעה בשלב יחסית מוקדם כאשר הבינו כי אין בידיהם תיק מנצח וכי הנזק שחוו לא באמת היה תוצאה של רשלנות. רק לאחר פניה לעורך דין שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בדגש על רשלנות רפואית בניתוחי חזה ניתן להבין האם אכן קיימת עילה לתביעה או לא.