רפואת שיניים
רפואת שיניים כוללת טיפולים רפואיים כירורגיים וכן טיפולים אסתטיים אשר אינם הכרחיים לבריאותו של המטופל ונעשים לבקשתו.
רשלנות רפואית במסגרת טיפול שיניים, יכולה להתרחש הן בטיפול הכרחי – כירורגי והן בטיפול אסתטי. מטופלים אשר נגרם להם נזק פיזי ממשי מן הטיפול, יכולים להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט נגד רופא השיניים ו/או המרכז הרפואי.
ישנם מגוון של תחומי התמחויות ברפואת השיניים, למשל: רפואת שיניים לילדים, בה ההתמחות מתמקדת בבעיות של התחלפות שיני החלב בשיניים קבועות. רופא המתמחה בטיפול בבעיות שיניים של ילדים, חייב להיות רגיש יותר ולהשתמש באמצעי הטיפול המתאימים לילדים. התמחויות נוספות: טיפולי שורש ובעיות לסת שונות, התמחות בטיפולי חניכיים, לרבות ניתוח חניכיים, ישנה התמחות גם ברפואת שיקום הפה ועוד.
לאור ריבוי ההתמחויות, ישנה חשיבות גדולה מאוד כי הטיפול יבוצע על ידי רופא שיניים המתמחה בסוג הבעיות הספציפיות מהן סובל המטופל. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בשלב האבחון, כאשר הרופא אינו מאבחן את הבעיה, מאבחן באופן שגוי או מאבחן בשלב מאוחר את הבעיה. האבחון השגוי יכול לנבוע מסיבות שונות כמו חוסר תשומת לב או חוסר ידע.
ישנם מקרים בהם הרשלנות הרפואית מתרחשת בשלב ההכנה לטיפול ו/או בטיפול עצמו. הרופא אינו עורך בירור אודות רגישות המטופל לחומרי הרדמה או תרופות, אינו מבצע את הבדיקות הדרושות או מבצע את הטיפול עצמו בחוסר מיומנות או מקצועיות ובכך, גורם לנזק שלא היה נגרם, לו הטיפול היה מבוצע על פי סטנדרט רפואי סביר.
רשלנות באבחון של בעיות בשיניים ובחניכיים
כל בעיית שיניים, תאובחן ראשית כל על פי תלונות המטופל. הרופא צריך להיות קשוב לדיווח המטופל ולברר אודות סוג הכאבים, מיקומם ומשך הזמן שלהם. משעלה חשד לבעיה מסוימת, יבצע הרופא את הבדיקות הדרושות לאיתורה, לרבות צילומי רנטגן. כל זאת, על מנת לאבחן את הבעיה בצורה הנכונה והמדויקת ביותר.
אבחון שגוי עלול להוביל למתן טיפול לא נכון, אשר יהיה כמובן מיותר, כאשר במקביל, הבעיה ממנה סובל המטופל, מחריפה בשל העדר טיפול. במקרים מסוימים, אבחון שגוי גם מונע מן המטופל להגיע אל הרופא המתאים. כלומר, רפואת שיניים היא תחום רחב ויש בו התמחויות שונות, כך שאם המטופל זקוק לטיפול שורש, עליו להגיע לרופא שיניים המתמחה בטיפולי שורש.
לא פעם, כאשר הבעיה אינה מאובחנת, המטופל נשלח לביתו ללא טיפול או מבוצע טיפול שלא פותר את הבעיה. לו היה מופנה לרופא המתמחה בבעיה הספציפית, היה מאובחן כהלכה ומקבל טיפול רפואי מתאים.
העדר אבחון או אבחון שגוי יכול להתרחש מסיבות שונות כגון: חוסר תשומת לב, מחדל בביצוע של בדיקות חיוניות, פענוח שגוי של הבדיקות, חוסר ידע ועוד.
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
רופא שיניים המבצע טיפול שיניים כלשהו בצורה לקויה, בלתי מקצועית או בלתי זהירה, יכול לגרום לנזק למטופל ובמצב זה, ניתן להטיל עליו אחריות בגין רשלנות רפואית.
הרשלנות יכולה להתרחש בשלב ההכנה לטיפול, למשל, כאשר הרופא אינו מברר האם המטופל רגיש לחומרי הרדמה כלשהם. יכולה להיות רשלנות רפואית בביצוע בדיקות בצורה בלתי זהירה, במחדל בהכנת תכנית טיפולית מלאה ומתאימה וכן רשלנות בביצוע תהליך ההרדמה, בטיפול עצמו ובעת ניתוחים כמו ניתוחי פה ולסת.
ישנם מקרים אחרים בהם הרופא הפר את חובתו למסור למטופל את כל המידע הרלוונטי הנוגע לטיפול כמו צורך באשפוז, זמן החלמה, תופעות לוואי, תרופות שיש לקחת לאחר הטיפול, סיבוכים אפשריים, חלופות טיפול ועוד ובכך למעשה המטופל לא נתן הסכמה מדעת לטיפול.
מחדל בביצוע מעקב רפואי סדיר אחר המטופל, יכול גם הוא להיות בגדר רשלנות רפואית בטיפול. קל וחומר, כאשר מדובר בטיפול מורכב, אשר עלולים להיות לו סיבוכים והוא דורש ביקור חוזר אצל רופא השיניים לאחר תקופה מסוימת על מנת לוודא שהטיפול לא גרם לכל סיבוך.
במקרים אחרים, עלול להתעורר צורך במתן תרופות/ החלפת הטיפול התרופתי או בטיפול נוסף, בכדי לשמור על הצלחת הטיפול ובריאות המטופל. לפיכך, נוהל העבודה המקובל, קובע כי יש לערוך ביקורות למטופל, על מנת לבחון את מצבו ולקבל החלטות בהתאם.
כאשר רופא השיניים לא מבצע מעקב רפואי, הוא פוגע בטיב הטיפול וחורג מחובת הזהירות שלו ומסטנדרט הטיפול המקובל. אם התנהגות זו גרמה לנזק, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.
