גילוי סרטן השד מתבצע על ידי מספר בדיקות וביניהן, בדיקת ביופסיה. רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה, עלולה להוביל לאי אבחון או אבחון מאוחר של המחלה, דבר המשפיע באופן משמעותי ביותר על סיכויי ההחלמה של המטופלת. זאת משום שגילוי מוקדם של סרטן השד, הוא קריטי לריפוי המחלה.
גילוי מוקדם מונע את התפשטות הסרטן לאיברים אחרים כך שקל יותר לטפל במחלה, היות שהיקף הגידול קטן. במצב זה, הטיפול פחות מורכב וקל יותר גם למטופלת. לעומת זאת, ככל שהגילוי של המחלה הוא מאוחר יותר, כך קטנים סיכויי ההחלמה בשל התפשטות הגידול, מורכבות הטיפול וחומרתו.
בדיקת הביופסיה, כאמור, היא אחת מן הבדיקות לגילוי המחלה, לצדן של בדיקות אחרות כמו בדיקת הממוגרפיה. רשלנות רפואית בבדיקת ביופסיה, יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים: בהחלטת הרופא שלא להפנות את המטופלת לבדיקה, בביצוע רשלני של הבדיקה עצמה ובפענוח שגוי של הבדיקה.
אי הפניית המטופלת לבדיקה
חלק מרכזי במתן כל טיפול רפואי, הוא הפניית המטופל לבדיקות המתאימות, בהתאם לפרוטוקול הרפואי, למשל, גיל המטופל, סימפטומים עליהם הוא מדווח, היסטוריה משפחתית וכיוצא בזה.
אי הפנייה לבדיקה, היכן שהדבר נדרש, היא חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר ועלולה לגרום לנזק חמור למטופל: אי גילוי של בעיה רפואית ולפיכך, אי מתן טיפול וגרימת נזק למטופל.
הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר על מחלות בהן גילוי מוקדם הוא קריטי להחלמה מן המחלה, כמו סרטן השד. הפנייה לבדיקת ביופסיה לשד, תיעשה לאחר שעלה חשד לקיומו של גוש בשד, אם בשל בדיקה ידנית ואם בשל בדיקה ממוגרפיה או בדיקת אולטרסאונד.
כאשר לא הפנה הרופא את המטופלת לבדיקה, הוא עלול לגרום במחדל זה לאי אבחון או אבחון מאוחר של המחלה.
ביצוע רשלני של הבדיקה
בבדיקת הביופסיה נוטלים דגימה מהגוש בשד, אשר יש חשד כי הוא ממאיר. לקיחת הדגימה יכולה להיעשות במספר דרכים, כאשר על הרופא לבחור בשיטה המתאימה, בהתאם להיקף הגידול. בחירה לא נכונה בשיטת הבדיקה, יכולה לגרום לאי אבחון של המחלה.
כמו כן, ישנם מקרים בהם הבדיקה עצמה מבוצעת באופן רשלני. כך למשל, בדיקת ביופסיה אשר נעשית באמצעות דקירת מחט, כאשר הרופא איננו מיומן מספיק ו/או לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים וכך גרם למטופלת לנזק, למשל, לזיהום. בדיקה אשר בוצעה שלא כהלכה, יכולה להוביל כמובן לטעות באבחון ולכך, משמעות מרחיקת לכת על בריאות המטופלת.
פענוח שגוי של בדיקת ביופסיה
גילוי מוקדם של סרטן השד הוא קריטי להחלמה ממנו ועל כן, רשלנות בבדיקת ביופסיה, על כל שלביה, לרבות כמובן פענוח שגוי של הבדיקה, עלולה להוביל לתוצאה טרגית עבור המטופלת.
פענוח שגוי פירושו, כי הרופא אשר בודק את תוצאות בדיקת הביופסיה, מגיע למסקנה רפואית שאיננה נכונה, באשר למצבה של המטופלת. התרחיש הבעייתי ביותר הוא מצב שבו המטופלת לוקה סרטן השד, אך הרופא מאבחן כי אין מדובר בגידול ממאיר.
אבחנה זו פירושה העדר אבחון של המחלה והמשמעות היא כי הגידול עלול להמשיך להתפשט בגופה, עד גילוי המחלה וקבלת טיפול. למותר לציין כי העדר אבחון, כמו גם אבחון מאוחר, פוגעים בצורה דרמטית בסיכויי ההחלמה ועלולים להוביל למותה של המטופלת, בעקבות העדר האבחון או האבחון המאוחר.
לעיתים, הרופא מאבחן את המחלה, אך מעריך לא נכון את היקפו של הגידול ובונה תכנית טיפול שאיננה מתאימה. בכך הוא פוגע כמובן בסיכויי ההחלמה של המטופלת.
