בעולם הניתחים האסתטיים, ניתוח להקטנה ולהגדלה של החזה, הם מבין הנפוצים ביותר. ניתוח להקטנת חזה נעשה בנסיבות שונות.
למשל, כאשר למטופלת יש חזה גדול ונפול ואז מבצעים ניתוח משולב של הקטנה והרמה של החזה כדי להעניק לו מראה יפה יותר. דוגמא נוספת היא במקרה של עומס על הגב בשל משקל החזה, אז מבוצע הניתוח בכדי להקל על הגב.
במרבית המקרים, ניתוח להקטנת חזה, עובר בהצלחה, לשביעות רצונה של המנותחת, הנהנית מחזה אסתטי ויפה, אולם למרבה הצער, ישנם ניתוחים המבוצעים ברשלנות וגורמים למנותחת לנזק. בחלק מן המקרים מדובר בחוסר פרופורציה של השדיים.
אסימטריה בין השדיים
כל ניתוח להקטנת חזה, טומן בחובו את הסיכון של אסימטריה בין השדיים, היות שיכולים להתרחש במהלך הניתוח אירועים בלתי צפויים, אשר לא ניתן לחזותם מראש. עם זאת, בחלק מן המקרים, האסימטריה היא תוצאה של רשלנות רפואית מצד המנתח, אשר לא פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל. פירושו של דבר, הוא כי חוסר הפרופורציה שנוצר בין השדיים, לא היה קורה לולא רשלנותו של המנתח וניתן היה למנוע אותו.
מצב זה של אסימטריה, מאלץ את המנותחת לעבור ניתוח מתקן, כאשר לרוב, לא ניתן לבצע את הניתוח באופן מיידי, אלא יש להמתין מספר שבועות/חודשים, דבר הגורם למטופלת, מטבע הדברים למבוכה וחוסר נעימות. יתרה מזאת, ישנם מקרים חריגים בהם לא ניתן יהיה לבצע ניתוח מתקן, למשל, בשל בעיה בריאותית של המטופלת, המונעת את ביצועו של הליך פולשני נוסף.
כיצד קובעים האם מדובר ברשלנות רפואית?
כאמור מעלה, אסימטריה בין השדיים הוא סיכון הקיים בכל ניתוח להקטנת חזה, אך לעיתים, הדבר נגרם בשל רשלנותו של המנתח, למשל, בשל אי הכנה ראויה לניתוח או אי תשומת לב מספקת במהלך הניתוח עצמו. כיצד קובעים אפוא האם המנתח אכן פעל ברשלנות. התשובה לשאלה זו נעוצה במבחן הרופא הסביר.
בית המשפט הדן בתביעה, בוחן, באמצעות חוות הדעת הרפואיות המוגשות לו מטעם הצדדים, האם כל רופא סביר אחר, היה פועל כפי שפעל המנתח באותן הנסיבות. כאשר נמצא כי אופן הטיפול תואם את סטנדרט הטיפול הסביר, לא תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית. אולם, אם מצא בית המשפט כי רופא סביר אחר היה נוהג באופן שונה, מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
חשוב לציין כי לצד סבירות הטיפול, ישנו גם הקשר הסיבתי: האם התנהגות המנתח היא זו אשר גרמה לנזק, או שמא, הוא תוצאה של אירוע אחר, אז לא תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית. ככלל, הנטל של הוכחת הקשר הסיבתי הוא על כתפי הנפגעת, כאשר הנתבע ינסה להראות כי נזקיה, אינם נבעו מאופן הטיפול שלו, אלא מסיבה אחרת.
תביעת לפיצויים בגין הנזקים
המנותחת אשר נפגעה מן הניתוח הרשלני, זכאית להגיש תביעה משפטית לפיצויים, במסגרתה, תדרוש פיצוי בגין כל נזק אשר נגרם לה כתוצאה מרשלנותו של המנתח. בתי המשפט הדנים בתביעות רשלנות רפואית, מכירים הן בנזק הכספי, הממוני אשר נגרם לנפגעי רשלנות רפואי (כמו הפסד ימי עבודה ואובדן כושר השתכרות) והן בנזק שאינו ממוני, הנזק הנפשי (למשל, פגיעה בחיי החברה, כאב וסבל).
חשוב לציין, כי הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח, צריכה להיעשות באמצעות עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובעל ניסיון רב בייצוג תובעים. משך הטיפול בתביעה יכול להיות ארוך, בשל הצורך להגיש חוות דעת רפואיות ולזמן עדים מומחים, אולם חלק ניכר מן התיקים, אינם מתנהלים באופן מלא בבתי המשפט, אלא מסתיימים קודם לכן, במסגרת פשרה בין הצדדים.
