מרבית הנשים אשר עוברות ניתוח הקטנת חזה, עוברות אותו בהצלחה, ללא סיבוכים והתוצאה משביעת רצון. אולם, ישנם מקרים בהם המנותחת נפגעת במהלך הניתוח כתוצאה מרשלנות רפואית של המנתח.
ישנם סוגים שונים של נזקים, בדרגות חומרה שונות, אשר יכולים להיגרם בשל ניתוח רשלני, ביניהם: צלקת בולטת מדי הפוגעת במראה האסתטי של החזה, היווצרות של זיהום או דלקת המצריכים טיפול תרופתי ממושך וכן, אובדן תחושה בפטמה בעקבות הניתוח.
ניתוח הקטנת חזה – מתי מבצעים אותו?
הרפואה האסתטית מציעה מגוון רחב של טיפולים וניתוחים אסתטיים על מנת לשפר את המראה החיצוני ולהעניק למטופל/ת תחושה טובה וביטחון עצמי גבוה יותר. ניתוח להקטנת חזה הוא אחד הניתוחים האסתטיים השכיחים ביותר בקרב נשים.
ההחלטה לבצעו יכולה לנסוע מסיבה אסתטית גרידא, על מנת להרים חזה נפול ולתת לו מראה אסתטי יותר, או בעיקר מסיבה רפואית – על מנת למנוע או להפחית כאבי גב הנובעים מכובד המשקל של השדיים. למותר לציין כי בכל מקרה, תהיה הסיבה לניתוח אשר תהיה, על המנתח מוטלת חובה לבצע את הניתוח במקצועיות מלאה, תוך עמידה בסטנדרט הטיפול המקובל.
רשלנות רפואית במהלך הניתוח
למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים בהם המנתח התרשל במהלכו של הניתוח וכתוצאה מכך גרם למנותחת לנזק, אשר ניתן היה למנוע אותו. כאשר מדובר על ניתוח הקטנת חזה הנזקים יכולים להיות מסוגים שונים, לרבות אובדן תחושה בפטמה ופגיעה ביכולת להניק.
רשלנות רפואית מוגדרת כחריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, אשר במהלכה נגרם למטופלת נזק. השאלה האם המנתח התרשל, נבחנת על פי מבחן הרופא הסביר, במסגרתו בוחנים האם מנתח אחר, באותן הנסיבות, היה נוהג כפי שנהג המנתח המואשם ברשלנות. אם התשובה היא בשלילה ומתקיימים יתר רכיבי העילה (למשל, קיומו של קשר סיבתי) תוטל אחריות נזיקית בגין רשלנות רפואית על המנתח.
אובדן תחושה בפטמה
כאמור מעלה, רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה יכולה לגרום לסוגים שונים של נזקים, ביניהם גם לאובדן תחושה בפטמה. לעיתים מדובר באובדן מוחלט של התחושה בפטמה, הבא לידי ביטוי גם בפגיעה להניק. למותר לציין, כי פגיעה שכזו גורמת עוול נפשי רב לאישה אשר רוצה להניק את ילדיה. במקרים אחרים, קורה נזק הפוך, במסגרתו ישנה רגישות מוגברת בפטמה הגורמת לכאבים. ישנם מצבים בהם נוצר נמק מלא או חלקי בפטמות וכיו"ב.
רשלנות רפואית כפי שתוארה לעיל, יכולה להתרחש במהלכו של הניתוח, אך לעיתים מקורה בשלב מוקדם יותר, בו למשל נבחרה שיטת ניתוח שאינה מתאימה למנותחת. תהיה הסיבה אשר תהיה, כאשר חרג המנתח מסטנדרט הטיפול הסביר וחריגה זו גרמה לנזק של המנותחת, מדובר ברשלנות רפואית המזכה את הנפגעת בזכות לפיצוי כספי בגין נזקיה.
האם כל נזק מקורו ברשלנות רפואית?
מטבע הדברים, כאשר נגרם לאדם נזק בשל טיפול רפואי כלשהו, קל וחומר כאשר מדובר בניתוח שהוא הליך פולשני, עולה מיד חשד כי מדובר ברשלנות רפואית, אולם, המצב אינו כך. לא כל נזק שנגרם במהלכו של טיפול רפואי מקורו ברשלנות רפואית. ישנם מקרים בהם הנזק אשר נגרם, חמור ככל שיהיה, הוא תוצאה של אירוע בלתי צפוי, כך שלא ניתן היה למנוע את הנזק. לעומת זאת, כאשר הנזק הוא תוצאה ישירה של רשלנות המטפל, אשר חרג מן הנוהלים המקובלים במהלכו של הטיפול, מדובר ברשלנות רפואית שהרי ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם.
