בישראל, מוגשות לא מעט תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית וחלקן, מוגשות בשל רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים בחזה. מטבע הדברים, כל הליך רפואי אשר בוצע בצורה לקויה, עלול לגרום לנזק פיזי ונפשי למטופלת, קל וחומר כאשר מדובר על הליך פולשני כמו ניתוח.
ניתן למנות מספר נזקים עיקריים, אשר יכולים להתרחש בשל רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים בחזה: זיהום אשר לא טופל והחמיר את מצבה של המטופלת, צלקות גדולות שנגרמו בשל העדר מיומנות או זהירות מספקת של המנתח, חוסר פרופורציה וכיוצא בזה. הנזקים הגופניים גורמים למנותחת לכאב פיזי ולעוגמת נפש גדולה.
מתי מתרחשת רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים בחזה?
זו יכולה לקרות כבר בשלב ההכנה לניתוח, כאשר המנתח לא מספק למטופלת את כל המידע אודות הניתוח. לעיתים, ההתנהגות הרשלנית מתרחשת דווקא על ידי הרופא המרדים, בשלב ההכנה לניתוח ובמקרים אחרים, הניתוח עצמו מבוצע ברשלנות ו/או המנתח לא מבצע מעקב רפואי ראוי לאחר הניתוח.
אי קבלת הסכמה מדעת לניתוח
בתי המשפט רואים בחומרה רבה את הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופלת לניתוח. פירושו של דבר, כי המנתח לא הסביר למטופלת, המעוניינת לעשות ניתוח הגדלת חזה, מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים של הניתוח.
במצב כזה, הסכמתה לעבור את הניתוח, אינה הסכמה המבוססת על מידע רלוונטי, קרי אינה הסכמה מדעת. הפרת החובה לספק את כל המידע הרלוונטי למטופלת, יהיה בגדר רשלנות רפואית, אם נגרם למטופלת נזק שלו הייתה מודעת לו, הייתה מחליטה שלא לעבור את הניתוח.
רשלנות הרופא המרדים
ניתוח פלסטי בחזה מבוצע בדרך כלל, בהרדמה מלאה, כאשר מספר ימים לפני הניתוח, נפגש הרופא המרדים עם המנותחת. על הרופא לתשאל את המטופלת, אודות ההיסטוריה הרפואית שלה, למשל, האם עברה בעבר הרדמה והאם היא סובלת מאלרגיה לתרופות כלשהן.
הרופא המרדים חייב לקבל את הנתונים הללו, בכדי להתאים את חומר ההרדמה ומינונו למטופלת. היה והרופא לא שאל את המטופלת את כל השאלות הרלוונטיות, הוא חרג מסטנדרט הטיפול הסביר ואם גרם לנזק בפעולת ההרדמה, ניתן יהיה להגיש תביעה נגדו בגין רשלנות רפואית.
כמו כן, רשלנות הרופא המרדים יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי מתן הנחיות למטופלת, למשל, כי עליה לשמור על היגיינה במקום המיועד לניתוח וכי עליה לצום לילה לפני הניתוח.
רשלנות בביצוע הניתוח
מיומנות הרופא המנתח היא קריטית לשם הצלחת הניתוח הפלסטי. בהעדר מיומנות מספקת, יכול המנתח לגרום לנזק חמור מאוד למנותחת, אשר יכול להצריך ניתוח מתקן ויכול אף להיות בלתי הפיך, במקרים נדירים.
מלבד העדר מיומנות, בחירה לא נכונה של גודל השתל ומיקום החתך, יכולים גם הם להיות הגורם לרשלנות רפואית, אם כל מנתח סביר אחר, היה עושה בחירה שונה וכי הנזק שנגרם למנותחת, נבע מבחירות שגויות אלו ואילולא הן, לא היה נגרם.
רשלנות רפואית במעקב לאחר הניתוח
ככלל, תשוחרר המנותחת לביתה, מספר שעות לאחר הניתוח, כאשר היא התעוררה מן ההרדמה והתאוששה כמה שעות בבית החולים. לאחר שחרורה, תגיע המנותחת לביקורת אצל המנתח, כשבוע לאחר מועד הניתוח ולאחר מכן, עליו להקפיד לזמנה לביקורת כל כמה חודשים.
למעקב הרפואי אחרי הניתוח, יש חשיבות רבה מאוד לבריאותה של המטופלת. בבדיקות הביקורת, הרופא בודק כי השתלים נקלטו כהלכה, כי המטופלת לא סובלת מזיהום, דלקת, או כל בעיה רפואית אחרת, הדורשת מתן טיפול תרופתי או כל טיפול אחר.
למותר לציין, כי אי ביצוע מעקב רפואי לאחר הניתוח, עלול להביא להעדר אבחון של בעיה כלשהי, אשר קרוב לוודאי תחריף בשל העדר טיפול. זוהי רשלנות רפואית מצד המנתח, המקימה למטופלת עילת תביעה.
