במדינת ישראל נחקקו חוקים ותקנות רבות העוסקים בתפקידם של הצוות הרפואי המטפל, והוראות התנהלות המוסדות הרפואיים השונים. מטרתם העיקרית של חוקים אלו הינה להסדיר את ההתנהלות הרפואית הרצויה של הרופאים והמוסדות, והפרה של הוראות אלו מהווה מחדל רשלני המזכה בפיצויים.
רשלנות רפואית מתרחשת למעשה כאשר הצוות המטפל או המוסד אינו עומד בחובות שהוטלו עליו מכוח החוק. להלן נסקור שני חוקים מרכזיים הקשורים לתחום עולם הרשלנות הרפואית- חוק זכויות החולה ופקודת הנזיקין.
חוק זכויות החולה – 1996
א. הזכות לטיפול רפואי- סעיף 3 קובע כי כל אדם זכאי לקבל טיפול רפואי בהתאם לקבוע בהסדרים במערכת הבריאות בישראל. במידה ומדובר במצב חירום רפואי נקבע כי כל אדם יקבל טיפול רפואי דחוף ללא כל התניות מקדימות. חשוב לציין כי על המטפל או על המוסד הרפואי מוטל איסור חמור על הפליה מטעמים של דת גזע מין לאום או כל נטייה אחרת.
ב. מידע בדבר זהות המטפל- על המטפל להיות זכאי למידע בדבר זהות ותפקיד כל אדם שמטפל בו.
ג. דעה נוספת- מטופל יהיה זכאי בהתאם לסעיף 7 לחוק להשיג דעה נוספת לעניין הטיפול בו. על המטפל ועל המוסד הרפואי לסייע בכל הדרוש לממש את הזכות הזו.
ד. שמירת פרטיות המטופל- על מטפל או כל עובד של המוסד הרפואי לשמור על כבודו ופרטיותו של המטפל לכל שלבי הטיפול הרפואי.
הסכמה מדעת בחוק הישראלי
אחד מן החידושים המרכזיים שבאו לידי ביטוי בחקיקה הישראלית בחוק זכויות החולה הינה חובת ההסכמה מדעת. על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, אין לתת טיפול רפואי למטופל אלא אם כן המטופל נתן הסכמה מדעת. ההסכמה מדעת כוללת מידע רפואי הדרוש באופן סביר למטופל ונקבע בחוק ככולל את הדברים הבאים:
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
חשוב לציין כי המידע הרפואי יימסר למטופל על ידי המטפל בפרק זמן מוקדם ככל האפשר של ההליך, ובצורה שתאפשר למטופל מידה רבה ככל הניתן של הבנת המידע. כך יוכל המטופל לקבל החלטה מבחירה מרצון ללא תלות כלשהיא. אופן ההסכמה יכול להינתן בכתב או בעל פה ואף בהתנהגות, אך במקרים מסוימים תידרש הסכמה בכתב בלבד.
עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין
לשם הגשת תביעה בגין רשלנות, יש להשתמש בעוולות המנויות בפקודת הנזיקין לשם כך. במידה והמחדל הינו בעקבות הפרה בוטה של חובה המנויה בחוק, ניתן לטעון על פי פקודת הנזיקין כי מדובר בהפרת חובה חקוקה, הן של הצוות או של המוסד גם יחד. במידה ונרצה לטעון לעוולת הרשלנות, יש לפנות לסעיפים 35 ו-36 לפקודה, העוסקים בתנאי הרשלנות:
א. הוכחת נזק
ב. הוכחה של רשלנות באמצעות הפרה של חובת הזהירות.
ג. הוכחה של קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק.
תביעת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית הינה מחדל רפואי רשלני שבוצע על ידי אחד מהצוות המטפל או בהתנהלות המוסד הרפואי כלפי המטופל. לשם בדיקה האם ההתנהגות הרשלנית עולה כדי עילת רשלנות רפואית, יש לבחון את נסיבות המקרה מול הוראות החוקים השונים.
לשם כך מומלץ לפנות לגורם מקצועי ומנוסה בתחום, אשר יבחן את מכלול הנסיבות והעובדות-ובהתאם לחוקים ולתקנות יוכל לגבש דרך פעולה אופטימאלית עבור השגת פיצוי הולם למטופל.
