הרפואה האסתטית בישראל משגשגת מאוד, כאשר נשים וגברים כאחד, בכל טווח הגילאים, בוחרים לעבור טיפולים וניתוחים פלסטיים לשיפור המראה. אחד מן הניתוחים הנפוצים, הוא ניתוח הרמת חזה, אותו מבקשות לעבור נשים, הן צעירות והן מבוגרות, אשר רוצות להרים את החזה, לאחר צניחתו בעקבות לידה או גיל מבוגר.
ניתוח להרמת חזה הוא ניתוח שנעשה מטעמים אסתטיים, ולשם קבלת תוצאה מקסימאלית מומלץ לבצע אותו לאחר הלידות וההנקה.
למרבה הצער, חלק מן הניתוחים הפלסטיים, לרבות ניתוח הרמת חזה, מבוצעים ברשלנות, הגורמת לנזקים פיזיים למנותחת, למשל, צלקת גדולה ובולטת, חוסר פרופורציה וכיוצא בזה.
ניתוח הרמת חזה רשלני, יכול לבוא לידי ביטוי בשלבים שונים של ההליך הרפואי. ראשית, ישנם מצבים בהם, המנותחת אינה מתאימה לניתוח והמנתח בחר לנתחה בכל זאת. שנית, אי מתן הסבר מלא למנותחת על הניתוח, הוא בגדר רשלנות רפואית. שלישית, ביצוע הניתוח עצמו באופן רשלני ומחדל לבצע מעקב רפואי לאחר הניתוח, אשר יכולים לגרום לנזק חמור.
אי התאמה לניתוח
ניתוח הרמת חזה איננו ניתוח הכרחי מבחינה רפואית, אלא ניתוח הנעשה מטעמים אסתטיים. בעת הפגישה בין המנתח למועמדת לניתוח, על המנתח לבחון האם המועמדת אכן מתאימה לניתוח.
לעיתים, יש מניעה לבצע את הניתוח, למשל, בשל מחלה, או בשל ניתוחים קודמים שכשלו. במצב זה, על הרופא לסרב לנתח את האישה שפנתה אליו. אם בחר לנתחה בכל זאת וגרם לה לנזק, הרי הפר בכך את חובת הזהירות כלפי המטופלת וזו תוכל לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית.
אי מסירת מלוא המידע
לא מעט מן התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית בניתוח, עילתן היא אי קבלת הסכמה מדעת. זהו מצב שבו המנתח לא מסר למנותחת את מלוא האינפורמציה לגבי הניתוח, במיוחד את הסיכונים שבו ותופעות הלוואי.
במקרה שלמנותחת נגרם נזק כלשהו במהלך הניתוח, נזק שלו ידעה עליו, הייתה מקבלת החלטה שלא לעבור את הניתוח, היא יכולה להגיש תביעת פיצויים בשל פגיעה באוטונומיה ופיצוי בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מן הניתוח.
יש להדגיש כי חובתם של רופאים לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי, היא אחת מהחובות החשובות ביותר שלהם ובתי המשפט רואים בחומרה את הפרתה של חובה זו, במיוחד, כאשר מדובר בניתוחים שאינם מבוצעים בלחץ של זמן בשל צורך רפואי, אלא ניתוחים אסתטיים, הנקבעים זמן רב מראש ומאפשרים לרופא למסור את כל המידע למנותחת, על מנת שהסכמתה לבצעו, תהיה מבוססת על המידע הרפואי הרלוונטי.
רשלנות בניתוח או במעקב לאחר הניתוח
בחירה לא נכונה של שיטת הניתוח, ביצוע הניתוח בהעדר מיומנות מספקת, או התעלמות מבעיה כלשהי במהלך הניתוח – כל אלו הן התנהגויות של רשלנות רפואית בניתוח עצמו, אשר עלולות לגרום לנזק פיזי חמור ביותר למנותחת.
במקרים אחרים, נובעת הרשלנות דווקא מן השלב האחרון בטיפול, השלב של המעקב אחרי הניתוח. טרם שחרורה מהבית החולים, חייב המנתח לוודא כי מצבה של המטופלת טוב ואין צורך להשאירה להשגחה ללילה או שניים.
לאחר מכן, עליו להזמינה לפגישות ביקורת, בהן יבדוק את מצב החזה, יוודא כי המנותחת מחלימה היטב מן הניתוח ואין כל בעיה הדורשת את טיפולו. מטבע הדברים, אי ביצוע מעקב רפואי ראוי, עלול למנוע אבחונה של בעיה רפואית, אשר עלולה כמובן להחמיר בהעדר טיפול.
מבחן הרופא הסביר
כיצד מחליט בית המשפט, האם התנהגות מסוימת של רופא, היא רשלנות רפואית? באמצעות מבחן הרופא הסביר, השואל האם כל רופא סביר אחר, היה נוהג באותו אופן, באותן הנסיבות. למשל, בוחר באותה שיטת ניתוח, או משחרר את המנותחת לביתה. בית המשפט עונה על שאלות אלו, באמצעות חוות הדעת הרפואיות המוגשות לו מטעם הצדדים.
