מהו חדר מיון?
חדר מיון הוא המחלקה המעניקה את הטיפול הראשוני בבית החולים ומפנה את המטופלים למחלקות הרלוונטיות. לא פעם, הטיפול אשר ניתן בחדר המיון אינו תואם לסטנדרט הטיפול הסביר ועל כך, מוגשות לבתי המשפט תביעות בגין רשלנות רפואית.
עם הגעת המטופל לחדר המיון, עליו להמתין עד לבואו של הרופא אשר ישאל אודות תסמיניו, מחלות קיימות, תרופות מרשם שהוא נוטל וכיוצא בזה. הרופא יבדוק דופק ולחץ דם ויקרא את מכתב ההפניה היה וישנו כזה.
לאחר מכן, על פי מצב המטופל וטיב התלונות, יחליט הרופא האם לבצע בדיקות רפואיות שונות בחדר המיון, האם להפנות את המטופל כבר בשלב זה אל המחלקה הספציפית, או האם לשחררו לביתו. ישנם כמובן גם מקרים דחופים המגיעים אל חדר המיון, הדורשים טיפול מיידי.
רשלנות רפואית בחדר מיון, יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים: אי זיהוי של מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי ללא דיחוי, אי ביצוע בדיקות חיוניות, פענוח שגוי של בדיקות המוביל לאבחון שגוי, שחרור מוקדם של המטופל ועוד.
רשלנות רפואית בטיפול מתרחשת גם היא במצבים שונים, למשל: אי הסכמה מדעת לטיפול, אי ניהול רשומה רפואית, מתן תרופות לא מתאימות ושחרור מוקדם של המטופל מחדר המיון.
רשלנות רפואית באבחון בחדר מיון
מטבע הדברים, רופא חדר מיון אינו מומחה בכל תחומי הרפואה ולכן, אין מצופה ממנו לאבחן כל בעיה רפואית. אולם, תפקידו הוא לאתר סיכון. עליו לזהות מצב חירום הדורש טיפול רפואי מיידי ועליו לנהוג בזהירות רבה, טרם יחליט לשחרר מטופל לביתו ולא להעבירו להמשך טיפול במחלקה אחרת בבית החולים.
רשלנות באבחון באה לידי ביטוי לעיתים, באי בירור רפואי מפורט של המטופל. על הרופא לברר עם המטופל מהם התסמינים מהם הוא סובל כעת, האם יש לו מחלות קיימות, איזה תרופות קבועות הוא נוטל, האם אושפז בעבר ובגין מה, האם קיימת היסטוריה רפואית משפחתית של מחלות בכלל ובפרט אלו המתאימות לסימפטומים שמתאר המטופל וכיוצא בזה.
בהתחשב בגילו, מצבו הבריאותי הכללי, התסמינים עליהם מתלונן המטופל ופרטים רלוונטיים נוספים, יחליט הרופא על הבדיקות הדרושות בכדי להגיע לאבחנה, או יעביר את המטופל למחלקה אחרת, שם תבוצענה כל הבדיקות הדרושות. ישנם כמובן מקרים בהם יחליט הרופא לשחרר את המטופל לביתו.
חדר מיון מתמודד גם עם הרבה מקרים דחופים. ישנם מצבים בהם אדם מגיע לחדר מיון כאשר חייו בסכנה. רופאי חדר מיון נדרשים לזהות זאת ולנהוג בהתאם.
אבחון שגוי או אבחון מאוחר של מצבו הרפואי של המטופל, עלול לגרום להחמרה במצב, לסיבוכים רפואיים ואף למוות. לכן, יש להפעיל שיקול דעת ולנהוג בזהירות טרם נרשמת אבחנה ומתקבלות החלטות.
רשלנות רפואית בטיפול בחדר מיון
טיפול רשלני בחדר המיון יכול להתרחש במצבים שונים, למשל:
- אי הסכמה מדעת: ביצוע הליך רפואי ללא מסירת מלוא האינפורמציה למטופל. על הרופא חלה חובה ליידע את המטופל בכל האספקטים של ההליך הרפואי, לרבות, סיכונים, תופעות לוואי, זמן החלמה וחלופות טיפול. כאשר הרופא לא נתן את כל המידע הרלוונטי, או לא ווידא כי המטופל מבין אותו, במצב זה המטופל לא נתן הסכמה מדעת לטיפול.
- טיפול בלתי מיומן: מתן טיפול רפואי בחוסר מיומנות ו/או בחוסר זהירות כמו החדרת עירוי ללא מיומנות, ביצוע בדיקות באופן רשלני ללא הכנה מתאימה וכיוצא בזה.
- אי ניהול רשומה רפואית מלאה: על הרופא מוטלת חובה לתעד את הטיפול הרפואי במלואו, לרבות מחלות קיימות, אבחנות, תרופות, אשפוזים קודמים וכדומה. לא עשה כן, חרג מסטנדרט הטיפול הסביר.
- רשלנות במתן תרופות: מטופל המקבל תרופות שהוא רגיש להן, או תרופות שאינן מתאימות למצבו, יכול לסבול מנזקים רבים. על הרופא להפעיל שיקול דעת ולנהוג בזהירות טרם ייתן טיפול תרופתי.
- שחרור מוקדם של המטופל: החלטה לשחרר את המטופל מחדר המיון, כאשר מצבו דורש המשך בירור בבית החולים, יכולה להיות בגדר רשלנות רפואית.
- רשלנות במתן הסבר והנחייה למטופל: ישנם מקרים בהם המטופל משוחרר מבית החולים וזו החלטה נכונה, אך מצבו דורש מעקב אצל רופא המשפחה משום שישנה אפשרות להתפתחות של מחלה. במצב זה, על רופא חדר המיון להסביר למטופל בצורה ברורה, כי עליו לגשת לרופא המשפחה ו/או לדווח על חזרת התסמינים/ החמרתם וכולי.
ראו גם:
רשלנות רפואית בטיפולי פיזיותרפיה