כפי שניתן לראות במהלך השנים האחרונות, ניתוחי לייזר הפכו ל"טרנד חם" בקרב הציבור המעוניין להיפטר ככל האפשר מן התלות במשקפיים ולזכות בראייה חדה ובהירה.
ניתוח לייזר, אשר למעשה נקרא ניתוח לתיקון הראייה באמצעות לייזר הינו הליך פולשני לתיקונה של פעולת הקרנית. במהלך הניתוח משתנה צורת הקרנית באופן מלאכותי באמצעות חיתוכים דקים בטכנולוגיית לייזר. כדי לתקן את עיוות הקרנית המתרחשת בגוף האדם, משייפים את צורתה באמצעות קרני לייזר ובכך משפרים את קוצר הראייה.
חשוב לציין כי כיום בשוק ישנם טכניקות רבות לביצוע ניתוחי לייזר. ישנם הליכים אשר קרן הלייזר פוגעת באופן ישיר בקרנית, וישנם שיטות בהם הקרנית מלוטשת באמצעות שכבות על הקרנית. עם זאת, חשוב לציין כי ניתוח נפוץ זה אינו מתאים לכל אדם וטומן בחובו סיכונים שונים. לניתוח יש תופעות לוואי ולכן לא מומלץ בדרך כלל לנשים בהיריון או חולים במחלות כרוניות שונות.
לפני הניתוח המטופל עובר שורה של בדיקות מקיפות הכוללות הרחבת אישונים ובדיקת קרקעית העין, בדיקת תשבורת ומיפוי של הקרנית. הליכים אלו מבטיחים את תקינות ההליך ככל האפשר.
רשלנות רפואית בבדיקות המקדימות לניתוח לייזר בעיניים
רשלנות רפואית בבדיקות המקדימות לפני ביצוע הליכי ניתוח לייזר מתחלקת למספר אופנים השונים זה מזה. בטרם ביצוע הליך ניתוח פולשני מעין זה, מוטלת חובה רפואית על הרופא המטפל לערוך שורה של בדיקות ראייה ובדיקות רפואיות אחרות על המטופל המוצע.
במידה ועלו ממצאים שונים אשר מבחינה רפואית יכולים לסכן את המטופל במידה ויבוצע הניתוח, מוטלת חובה על הרופא להתריע על כך בפני המטופל ולמנוע את קרות הנזק הידוע מראש.
מעבר לכך, על הרופא המטפל להיות מעודכן בפרקטיקה הרפואית הנהוגה בתחום ניתוחי הלייזר, ולערוך את מכלול הבדיקות המצויות בתחום כמקובל. אי ביצוע בדיקות מקדימות או ביצועם באופן חלקי, יכול לסכן את בריאותו של התובע ובכך גם עובדה זו מהווה אבחון שגוי.
בתי המשפט בשורה רחבה של פסקי דין שעסקו בנושא, הדגישו כי על מוניטין של רופא אשר מקיים מרפאה פרטית, המבצעים ניתוחים אלקטיביים שונים, וביניהם ניתוחים לשיפור הראייה באמצעות ללייזר.
בית המשפט חוזר ואומר כי ההסבר הנדרש לקבלת "הסכמה מדעת" לניתוח אלקטיבי, כלומר שאף בלעדיו אפשר לקיים אורח חיים רגיל, נמנה ברף העליון של חובת הגילוי. הסבר זה כולל בנוסף על התייחסות לסיכויי הצלחת הניתוח, גם מתן אזהרה מפני סיבוכים אפשריים, גם אם הסיבוכים הללו הם נדירים.
כך יוצא לעניינו, שבמקרים בהם אבחון החולה לא נעשה כראוי, בין אם לא נעשו כל הבדיקות המתאימות למציאת כשירותו של המטופל לניתוח, ובין אם לא הוסברו למטופל את מכלול הסיכונים והסיבוכים, נוכל לראות בכך אקט של רשלנות רפואית מצד הצוות המטפל אשר יכול לזכות בפיצויים ניכרים, בעיקר אם נגרמו נזקי גוף כתוצאה מן ההליך הפולשני.
רשלנות רפואית בהליך ניתוחי לייזר לתיקון הראייה
העובדה כי כיום יותר ויותר אנשים נוהרים אחרי טיפולי לייזר, יוצר מצב בו לעיתים מכונים לא מקצועיים מציעים את שירותיהם עבור כל דורש. מצב זה יוצר סכנה בה מטופלים רבים הינם חשופים לטיפול לא מקצועי, אשר לא רק שלא יתקן את ראייתם ויפטור אותם ממשקפיים, אלא אף יכול לגרום להם לסיבוכים ולנזקים, לעיתים בלתי הפיכים.
במידה ונגרם נזק בעקבות טיפול ניתוח הלייזר יש להוכיח מספר אספקטים בכדי להיכנס לעילת הרשלנות הרפואית. מחד, יש להוכיח כי נעשה מחדל בטיפול ניתוח הלייזר. מחדל זה יכול להתבטא בביצוע לקוי של ההליך, קבלת החלטה שגויה אשר גרמה לנזק, ביצוע ניתוח על ידי אדם לא כשיר, אי ביצוע בדיקות וטיפול לאחר ההליך במידה והיה דרוש ועוד.
כתנאי שני יש להוכיח כי לא רק שנעשה מחדל, אלא ישנו קשר סיבתי מובהק בין ההתרשלות לבין הנזק. לשם כך מומלץ להיעזר בגורם מקצועי ומנוסה. לא אחת מתעוררים קשיים ניכרים בהוכחת הקשר הסיבתי בין הפעולה לנזק ונטען כי מדובר במצב תחלואתי קודם המנתק את הקשר הסיבתי.
ראו גם:
רשלנות רפואית בהשתלת שיער
