המונח רשלנות רפואית מתייחס למקרים בהם טיפול רפואי מסוים אשר בוצע במטופל, התקיים בצורה רשלנית, ללא הקפדה על חובת הזהירות, וכתוצאה מכך נגרם נזק ממשי למטופל מבחינה פיזית או נפשית.
רשלנות רפואית, בדומה לעוולת רשלנות בתחומים אחרים, מוגדרת במשפט הישראלי כמשויכת לתחום דיני הנזיקין. מסיבה זו, רשלנות רפואית מהווה במקרים רבים עילה לפסיקת פיצויים לצד הנפגע, וזאת ככל שאכן הוכח כי התנהלות הגורם הרפואי המטפל נעשתה בצורה רשלנית.
מה אומר החוק?
חוקי מדינת ישראל לא כוללים חוק מפורש העוסק בסוגיית הרשלנות הרפואית. עם זאת, מאז קום המדינה נחקקו מספר רב של חוקים אשר מגדירים את חובותיו של רופא ביחס למטופלו, כאשר אחד מהחוקים החשובים בתחום, העוסקים בין היתר בסוגיית הרשלנות הרפואית, הוא חוק זכויות החולה (1996), המגדיר מהן זכויותיו של אדם העומד בפני טיפול רפואי.
בעוד שחוקים רבים מגדירים מהם הקריטריונים אשר הגורם הרפואי המטפל נדרש לקיים במהלך טיפול רפואי, סעיפים 35 ו-35 לפקודת הנזיקין קובעים כי עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית תקום בשעה שהוכח, כי התנהלות הגורם הרפואי במהלך הטיפול לא נעשתה תוך הפגנת שיקול הדעת המינימאלי הנדרש, או לחילופין בשל נקיטה בצעדים רפואיים אשר לא נדרשו לטובתו של המטופל.
כמו כן, גם מקרים בהם לא ניתנה הסכמה צלולה מטעם המטופל לביצוע הטיפול הרפואי, וככל שהדבר היה אפשרי, מוגדרים כמקרי רשלנות רפואית, על כל המשתמע מכך.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בהתאם לדיני הנזיקין – מה הנוהל?
בשנים האחרונות, תביעות רבות בנושא רשלנות רפואית נדחות על הסף, וזאת בגין אי הוכחת הנזק הישיר שנגרם למטופל בעקבות ה"רשלנות" לכאורה של הרופא המטפל. על מנת להימנע ממצב זה, השלב הראשון לקראת הגשת תביעת רשלנות רפואית היא איסוף של כל מסמך רפואי אשר מעיד על הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני, וזאת לרבות נזק פיזי ונפשי.
יש לציין בהקשר זה, כי החוק בישראל קובע כי על המוסד הרפואי בו התבצע הטיפול לתעד באופן מסודר את הליך הטיפול כולו, כאשר זכותו של כל מטופל לקבל העתק מסיכום הטיפול הרפואי שלו, ולכל מטרה שהיא. במידה והמוסד הרפואי התרשל בתיעוד מסודר של הליכי הטיפול, הדבר מהווה חיזוק משמעותי לטענות התביעה, וככל שהוכח הדבר בבית המשפט.
לאחר מכן, מחובתו של מגיש התביעה לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה, וזאת באשר לליקויים שהתקיימו במהלך הטיפול הרפואי בגינו מוגשת התביעה. במסגרת חוות הדעת, הרופא המומחה נדרש לפרט את ההתנהלות הכוללת של הצוות הרפואי במהלך הטיפול, בהתאם לכלל המידע הרפואי שבידיו, ובדגש על התייחסות ספציפית להתנהלות רשלנית במהלך הטיפול, אשר מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
כיצד נקבע הפיצוי לתובע במסגרת תביעת רשלנות רפואית?
באשר לפסיקת פיצויים במסגרת תביעות רשלנות בכלל, ורשלנות רפואית בפרט, הרי שבתי המשפט בישראל זוכים חופש פעולה נרחב בקביעת סכום הפיצויים, וזאת בהתחשב במגוון הגורמים הרלוונטיים, כגון היקף הנזק שנגרם לתובע, היקף הרשלנות הרפואית מצד הנתבעים, ועוד. מסיבה זו, ככל שכתב התביעה יפרט באופן נרחב אודות הנזק שנגרם לתובע כתוצאה ישירה מהרשלנות הרפואית, כך הסיכוי לקבלת פיצויים בסכומים גבוהים יותר תעלה.
חשוב גם לציין, כי תביעת רשלנות רפואית אינה מעשה של מה בכך, ודורשת הבנה משפטית מעמיקה בתחום. משכך, מומלץ בחום לפנות לשירותיו של עורך דין מקצועי ומיומן, מה שמגדיל את הסיכויים להצלחה במשפט, ולפסיקה אוהדת מצד בית המשפט.
