מהי בדיקת דם?
בדיקת דם היא לרוב, הצעד הראשון בבירור רפואי. הסיבה לכך היא כי חלק ניכר מן המחלות, ניתן לגלות באמצעות בדיקת דם ולכן, כאשר יש חשד לזיהום בגוף, למחלה, או לבעיה גופנית אחרת, הרופא יפנה את המטופל, קודם כל, לבצע בדיקת דם.
מרבית הבדיקות דורשות הכנה מסוימת מצד המטופל, למשל, צום. זאת על מנת שתוצאות הבדיקה, לא יושפעו ממזון ושתייה. במקרה של בדיקת רמת הגלוקוז בדם למשל, צום הוא הכרחי, כדי לבדוק את רמת הסוכר.
כיצד מתבצעת בדיקת דם ומה בודקים?
ניתן לקחת בדיקת דם מווריד, מעורק ואף מנים, אך לרוב, לוקחים את הבדיקה מהוריד שבזרוע. לאחר בדיקת דם, מומלץ לשבת ולהמתין מחוץ לחדר האחות כעשר עד עשרים דקות, בכדי לוודא שהמטופל חש בטוב ואין סיבוך מבדיקת הדם. אם ישנו, ניתן יהיה לטפל בו במקום.
הרופא המפנה לבדיקת דם, יכול לבקש בדיקה של אלמנטים שונים, כמו למשל, קיומם של נוגדנים, טפילים ונגיפים, בדיקה של ספירת דם, כולסטרול, בדיקת שומנים, חלבונים, ויטמינים ועוד.
תוצאות הבדיקות, מגיעות לעיתים קרובות, כבר באותו היום ובמקרים אחרים, לוקח זמן רב יותר לקבל תוצאות, לעיתים מספר ימים ועד למספר שבועות במקרים מיוחדים.
המטופל יכול לראות את תוצאות הבדיקות, דרך אתר האינטרנט של קופת החולים אם יש בידו סיסמא, לגשת לקופת החולים ולהוציא מהמכשיר האוטומטי את התוצאות של הבדיקות וניתן גם לבקש בטופס הבדיקה, כי התוצאות יישלחו למספר פקס.
מה עושים לאחר שהגיעו התוצאות?
לאחר ביצוע בדיקת דם, כדאי לקבוע תור לרופא המשפחה, על מנת שיפענח את תוצאות הבדיקה ויפנה לבדיקות המשך, בעת הצורך. כך גם אם ההפניה לבדיקה נעשתה על ידי רופא מומחה ולא על ידי רופא המשפחה. לעיתים, מטופלים נלחצים כאשר הם רואים את תוצאות הבדיקה ולכן חשוב מאוד לשוחח עם רופא המשפחה ולא להילחץ. ניתן גם להתקשר אל הרופא המומחה ולשוחח עמו על תוצאות הבדיקות שכן, הוא יכול לראות את תוצאות הבדיקה במחשב.
ישנן בדיקות אשר נמדדות בטווח מספרי ובדיקות אחרת נמדדות בתשובה חיובית או שלילית.
חריגה מטווח הנורמל, יכולה להעיד על מחלה, אך לעיתים אין לה משמעות, משהיא מושפעת מגורמים אחרים כמו תרופות למשל. לכן, ישנה חשיבות רבה לפנייה לרופא המשפחה, או לרופא המומחה, לאחר קבלת התוצאות.
רשלנות באבחון בדיקת דם
בדיקת דם היא אמנם פעולה רפואית שכיחה מאוד, אך למרבה הצער, ישנם מקרים של רשלנות באבחון בדיקת דם.
זהו מצב שבו הרופא פענח בצורה לא נכונה את ממצאי הבדיקה, אם בשל כך כי קבע שאין כל בעיה, היכן שיש ואם בשל כך כי אבחן באופן שגוי בעיה שאינה קיימת והבעיה האמיתית לא אובחנה.
בשני המקרים, יכול הפענוח השגוי, לגרום לנזק רב למטופל, שכן הוא אינו מקבל את הטיפול לו הוא זקוק והדבר יכול להוביל להחמרה במצבו ולסיבוכים שונים. כמו כן, במקרים בהם אובחנה בעיה רפואית שאינה קיימת, עלול הטיפול שניתן למטופל, להזיק לו.
רשלנות באבחון יכולה למנוע גם המשך בירור רפואי, אשר היה מוביל לאבחון מחלה מסוימת. לעיתים קרובות, תוצאה מסוימת בבדיקת דם, דורשת, על פי הפרוטוקול הרפואי, הפנייה להמשך בדיקות, כמו למשל במקרה של מחלות מעיים כמו צליאק או קרוהן. כאשר אדם נבדק לצורך בירור אם הוא סובל מהמחלות האלו, קיומם של נוגדנים בדם, למשל, דורש ביצוע בדיקות נוספות כדוגמת קולונוסקופיה.
למותר לציין כי כאשר הרופא מפענח באופן שגוי את הבדיקות, הוא לא יפנה את המטופל לבירור נוסף ואז לא תאובחן המחלה. המשמעות יכולה להיות מרחיקת לכת – המטופל ימשיך לסבול מכאבים והמחלה תחמיר משאינה מטופלת.
רשלנות בטיפול
ישנם מטופלים אשר המעקב הרפואי תחתיו הם מצויים, כולל ביצוע בדיקות דם תקופתיות. למשל, אנשים הנוטלים תרופות אשר יכולות לפגוע בתפקודי הכבד, צריכים לעבור בדיקת דם כל כמה חודשים, בכדי לוודא שתפקודי הכבד תקינים.
כאשר מתגלה בעיה, משנה הרופא את תכנית הטיפול, למשל, מחליף תרופה, מקטין מינון של התרופה הנוכחית וכיוצא בזה, על מנת שהבעיה תיפתר ולא תוחרף. לכן, אי שליחת המטופל לבדיקות דם כאמור, יכולה לגרום לו לנזק רב ובמצב שכזה, יכול ותוטל על הרופא המטפל, אחריות בגין רשלנות רפואית.