ניתוח להקטנת חזה הוא ניתוח אסתטי, אך פעמים רבות הוא נעשה גם בשל צורך רפואי. בניתוח זה מקטינים את נפח השדיים ומעצבים אותם מחדש לקבלת מראה של חזה מורם ויפה יותר.
הקטנת חזה נחשב אמנם לניתוח בטוח, אולם ככל פרוצדורה כירורגית, הוא אינו חף מסיכוי לסיבוכים. לעיתים מדובר בסיבוך אסתטי כגון צלקת בולטת ולעיתים, בסיבוך רפואי כמו פגיעה ביכולת להניק.
סיבוכים במהלך הניתוח או לאחריו, יכולים להתרחש הן בשל אירוע בלתי צפוי והן בשל רשלנות רפואית מצד המנתח. כאשר מדובר במקרה האחרון, רשאית הנפגעת להגיש תביעה משפטית לפיצויים בגין רשלנות רפואית.
פגיעה ביכולת להניק
נשים אשר עברו ניתוח להקטנת חזה ובמסגרתו, נפגעה יכולתן להניק, אינן חוות רק קושי פיזי, אלא גם קושי נפשי, המתלווה למצב שבו אם אינה יכולה להניק את תינוקה. עבור נשים רבות, מדובר לא רק במתן יתרון תזונתי ורפואי לתינוק, אלא גם בקשר רגשי נפשי שהן יוצרות עם הילד בעת ההנקה. על כן, מרבית הנשים בוחרות להניק את ילדיהן ופגיעה ביכולת הזו איננה עניין של מה בכך.
ניתוח להקטנת חזה טומן בחובו את הסיכון לפגיעה ביכולת להניק בשל ניתוק צינורות החלב במסגרת הניתוח. אולם, ישנם מקרים בהם נגרמה הפגיעה כתוצאה מרשלנות המנתח וניתן היה למעשה למנוע אותה. זו יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן המידע למטופלת, כך שלא הייתה הסכמה מדעת לניתוח, או ברשלנות במהלך הניתוח עצמו.
רשלנות רפואית – אי הסכמה מדעת
החוק בישראל מחייב רופאים לקבל הסכמה מדעת של המטופל, לפני ביצוע הליך רפואי. הסכמה מדעת פירושה מתן כל המידע למטופל אודות הטיפול, כך שיוכל לקבל החלטה מושכלת ונבונה, האם ברצונו לעבור את הטיפול.
בין היתר מחויב הרופא להסביר כמה זמן אורך הטיפול, האם קיימים בו סיכונים, מהי התוצאה הצפויה, מהי אורכה של תקופת ההחלמה וכיוצא בזה. מחדל לתת את מלוא המידע, מהווה הפרה של סטנדרט הטיפול הסביר וכאשר נגרם למטופל נזק בעקבות זאת, יוכל לטעון לרשלנות רפואית.
מנתח אשר לא הסביר בצורה ברורה למטופלת את הסיכונים שבניתוח הקטנת חזה, לרבות פגיעה ביכולת להניק, הפר את חובתו המקצועית כאמור. במקרה שבו ניתן להוכיח כי לו ידעה המנותחת על הסיכוי לפגיעה זו, הייתה בוחרת שלא לעבור את הניתוח, תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על הרופא, אשר שלל ממנה את זכות הבחירה.
המנתח התרשל בניתוח עצמו
פגיעה ביכולת להניק יכולה להתרחש לא רק בשל אי קבלת הסכמה מדעת, כאמור, אלא גם בשל רשלנות המנתח בביצוע הניתוח עצמו. אי תשומת לב מלאה בעת הניתוח, אי הקפדה על נהלי העבודה וכיוצא בזה, עלולים לגרום לפגיעה זו, אשר לא הייתה מתרחשת לו פעל המנתח בהתאם לסטנדרט הטיפול הסביר ולחובתו לטפל במקצועיות מלאה במטופלת.
בין אם רשלנותו של המנתח התרחשה בשל אי מתן כל המידע ובין אם בניתוח עצמו, הדבר מקים לנפגעת עילת תביעה נזיקית נגד המנתח. המנותחת תוכל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, במסגרתה תדרוש קבלת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה.
פנייה לייעוץ משפטי
בכל מצב שבו נגרם למטופל נזק פיזי ארוך טווח כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, יש לפנות לייעוץ משפטי על מנת לברר אפשרות של הגשת תביעה כספית. מדוע? מן הטעם כי הנפגע, הניזוק זכאי לקבל פיצוי בגין כל נזק שנגרם לו כתוצאה מן הטיפול הרשלני, בין אם מדובר בנזק פיזי בלבד ובין אם מדובר גם בנזק נפשי, כמו במקרה של פגיעה ביכולת להניק במסגרת ניתוח להגדלת חזה.
כתב התביעה מתאר את השתלשלות האירועים ומונה את כל ראשי הנזק, כאשר התביעה נתמכת בחוות דעת רפואית של מנתח מומחה, המפרטת מדוע פעל המנתח ברשלנות באותו המקרה וחרג מסטנדרט הטיפול המקובל.
