ניתוחים לעיצוב החזה, הרמה, הגדלה או הקטנת חזה, הם ניתוחים שכיחים שנעשים מתוך בחירה אישית, כאשר מטופלות רבות מבקשות לעבור את הניתוח מכלי לתת את הדעת לסיכונים ולסיבוכים שעלולים לנבוע מכך.
במקרים רבים, הקטנת חזה נדרשת גם במצבים שהמטופלת סובלת מכאבי גב עקב חזה גדול ונפול וללא פרופורציה, שגורם לעומס על הגב ועל הכתפיים, פוגע ביציבות, ומגביל אותה פיזית. הניתוח נדרש גם לצורך שיפור הביטחון והדימוי העצמי.
ניתוח להקטנת חזה כרוך בסיכונים רבים
הניתוח עלול לגרום לדימומים, צלקות גדולות בולטות, חוסר סימטריה בין שני חלקי החזה, עיוות של השד, חוסר פרופורציה, וגם אבדן תחושה. ניתוח להקטנת חזה אינו מתאים לכל אישה, שכן הוא מבוצע רק אחרי סוף תהליך ההתבגרות.
בעקבות הניתוח עלולות להיווצר פגיעות בבלוטות ההנקה ובמבנה הפטמות, ולכן הניתוח לא יתאים למי שרוצה להניק. כשהמטופלת סובלת מעיוות וא- סמטריה בעקבות הניתוח, עליה לפעמים לעבור ניתוח מתקן.
מורכבות ניתוח להקטנת חזה מחייבת הסכמה מדעת
חובת המנתח היא להסביר למטופלת את כל הסיכונים והסיבוכים שעומדים בפניה. המטופלת צריכה לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני הניתוח, כשהיא מודעת לכל הסיכונים בניתוח, ובין היתר לסיכון של עיוות צורת השד ואובדן היכולת להניק כשיגיע הזמן לכך.
כשהמטופלת אינה מודעת למכלול הסיכונים והסיבוכים העלולים להתרחש במסגרת הניתוח, ניתן לקבוע רשלנות רפואית. פסקי הדין קבעו שהאחריות המוגברת של המנתח היא ליידע את המטופלת בכל המידע הקשור לניתוח, כולל הסיכונים האפשריים, בתוך פרק זמן סביר לפני הניתוח.
ההסכמה מדעת צריכה להיות החלטה אוטונומית, שמתקבלת בשיקול דעת מלא של המטופלת. העדר הסכמה מדעת גורמת לפגיעה באוטונומיה של המטופלת ומונע ממנה לשקול טיפולים אחרים.
התנהלות שגויה במהלך הניתוח המובילה לרשלנות רפואית
לפני ביצוע הפרוצדורה צריך לעבור בדיקות כדי לבחון את התאמת המטופלת לניתוח. רשלנות רפואית יכולה לקום כאשר מסתבר שלא בדקו אם המטופלת מתאימה לעבור ניתוח שכזה, לא ביצעו את הניתוח במקצועיות, והצוות הרפואי לא פעל במקצועיות כפי שמחייבות נסיבות הניתוח.
אך לא כל טעות של הרופא מהווה רשלנות רפואית. צריך להוכיח שהרופא לא היה מקצועי, לא נהג בזהירות המקובלת, ביצע פעולות וקיבל החלטות בלתי מקובלות או סבירות, תוך חריגה מהנהלים הדרושים לניתוחים אלו. העדר מעקב רפואי בתקופת ההתאוששות מהניתוח נחשב גם הוא לרשלנות רפואית, שכן חובת הרופא היא לבצע מעקב לאיתור וטיפול בצלקות וזיהומים.
הניתוח הסתיים בצלקות ועיוות בצורת השד? הגישי תביעה! ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כשנוצר נזק שלא ניתן לתיקון, אשר גרם לעיוות צורת ואזור השד, ולצלקות. במסגרת תביעת הרשלנות, יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה הרשלני, ובין נזק ארוך טווח ובר השפעה על התנהלות שגרתית. הנזק הנקבע הוא נזק ממון ונזק נפשי המתבטא בכאב וסגל. לתביעה יש לצרף לתביעה חוות דעת של רופא מומחה.
אם את מתלבטת, עייני בפסיקה הרלוונטית
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום, שדחה תביעה אותה הגישה אישה שעברה ניתוח להקטנת חזה, וסבלה בעקבותיו מצלקות בשטח החזה, חוסר אחידות, וחוסר פרופורציה. בית המשפט המחוזי קבע שיש לדחות את חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, שביקש להפריד בין הניתוח לבין ההתייחסות לצלקות מבחינה טיפולית.
בית המשפט הטיל אחריות מתמשכת על המנתח גם אחרי הניתוח, ועל הצוות המטפל לאורך ההליך, בקבעו שהמטופלת לא קיבלה מידע כוללני לגבי הסיכונים הכרוכים בניתוח, ובין היתר לגבי היתכנות של צלקות ועיוות השד. מכאן הסיק בית המשפט שהניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת, והייתה גם התרשלות באופן המעקב וההשגחה אחרי הניתוח.
