טרם מתן טיפול רפואי, מחויב הרופא, לתת למטופלת, את כל המידע הרפואי הרלוונטי, לגבי הטיפול. זאת, על מנת שהמטופלת תוכל לקבל החלטה, האם ברצונה לעבור את הטיפול או לסרב לו.
הסכמה מדעת יכולה להינתן אך ורק על ידי מטופלת בעלת כשרות משפטית לתת את הסכמתה. לכן, כאשר מדובר על מטופלת פסולת דין, או אף כאשר מדובר על אי כשירות זמנית, הנובעת מהמחלה עצמה, נדרשת הסכמת האפוטרופוס לטיפול.
שלבים לחובת הסכמה מדעת
יש להדגיש כי חובת ההסכמה מדעת, אינה חובה טכנית, אלא מהותית והיא כוללת שלושה שלבים:
- מתן כל האינפורמציה הרפואית: מסירת כל המידע הרפואי למטופלת, לרבות מטרת הטיפול, יתרונותיו על פני טיפולים אחרים, אורכו של הטיפול, סיכונים, תופעות לוואי, משך החלמה, קיומם של טיפולים חלופיים וכיוצא בזה.
- לוודא כי המטופלת מבינה את המידע: אין די במסירת המידע, אלא על הרופא להיות בטוח כי המטופלת הבינה וקלטה את המידע.
- חתימה על טופס הסכמה: הסכמה מדעת יכולה להיות בעל פה או בדרך של התנהגות, אך בהליכים רפואיים פולשניים, כגון ניתוחים, כמו ניתוח כריתת שד או ניתוח להגדלת חזה, מחויב הרופא להחתים את המטופלת, על טופס הסכמה לניתוח. חשוב להדגיש כי אין בחתימה עצמה, כדי להוכיח כי מולאה החובה להסכמה מדעת וכאשר בית המשפט דן בתביעות רשלנות רפואית בגין עילה זו, נבחנת משמעות החתימה בכל מקרה לגופו.
כאשר הרופא המטפל/המנתח, לא ביצע את אחד או יותר מן השלבים הנ"ל, כלל או בצורה מלאה, הרי שלא מילא את חובתו לקבל הסכמה מדעת של המטופלת.
אם נגרם למטופלת נזק במהלך הטיפול, אשר לו הייתה מודעת לו, הייתה בוחרת שלא לעבור את הטיפול, מדובר ברשלנות רפואית של הרופא, המקימה למטופלת זכות תביעה וקבלת פיצוי כספי הן על הפגיעה באוטונומיה והן על הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו בטיפול, למשל: פיצוי בגין כאב וסבל, עוגמת נפש, החזר הוצאות רפואיות, הפסד השתכרות ואובדן כושר עבודה, פגיעה באיכות החיים וכיוצא בזה.
מהו היקף חובת ההסכמה?
באשר להיקף החובה, בתי המשפט נוהגים לעשות הפרדה בין ניתוח רפואי הכרחי, בוודאי אם נעשה בלחץ של זמן, לבין ניתוח קוסמטי שאינו הכרחי, אשר נקבע לו מועד מראש, כמו ניתוח להגדלת חזה.
במקרה השני, חובת הגילוי גדולה יותר והפרת חובת קבלת ההסכמה מדעת, נתפסת כחמורה יותר משום שאין כל מניעה למסור למטופלת, את כל המידע במלואו ולהמתין אם יש צורך, עד אשר המטופלת תפנים את המידע ותקבל החלטה.
לעומת זאת, כאשר מדובר בניתוח חירום, שיש לבצעו ללא דיחוי שאם לא, ישנה סכנה לחיי המטופלת, או יכולה להיגרם לה נכות בלתי הפיכה, הרף נמוך יותר וניתן אף לבצע את הטיפול תחת הסכמה משתמעת, קרי שניתן להניח כי המטופלת הייתה מסכימה לביצוע הטיפול.
תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת
כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית, בשל אי הסכמה מדעת, יש להוכיח כי לא ניתן למטופלת, מידע רפואי כלל, או מפורט דיו, אודות הטיפול הרפואי. בית המשפט, כאמור, מחיל חובת גילוי גדולה יותר, בניתוחים לא דחופים, שכן הרופא לא היה נתון בלחץ של זמן לבצע את הניתוח והיה עליו למסור למטופלת את כל המידע טרם הניתוח ולוודא כי היא מבינה אותו ומסכימה לטיפול.
כמו כן, יש להראות כי לו הייתה מקבלת המטופלת את מלוא המידע אודות הטיפול, הייתה מסרבת לעבור אותו. חשוב לציין כי ניתן לקבל פיצוי כספי גם אם הייתה המטופלת מסכימה לטיפול, לו ניתן לה כל המידע, אך אז הפיצוי הוא בגין הפגיעה באוטונומיה בלבד ולא בגין הנזקים שנגרמו בטיפול.
