בכל ניתוח קיימים סיכונים, בהתאם לסוג הניתוח, גיל המטופלת, מצבה הבריאותי הכללי ועוד. לכן, לפני קבלת החלטה האם לעבור ניתוח, יש להבין היטב את הסיכונים ולשקלל אותם טרם קבלת החלטה.
בניתוח הגדלת חזה, ישנם מספר סיכונים עיקריים, בראשם, זיהומים ודלקות.
זיהום בניתוח להגדלת חזה
זיהום הוא צמיחה של חיידקים, המופיע לרוב בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. אם הוא לא מטופל מיידית, הוא עלול להשפיע על משך וטיב ההחלמה של המטופלת, יכול לגרום לצלקות ולהשפיע על צורת השד. הזיהום בא לידי ביטוי בתסמינים שונים כגון חום וכאב עז בשד.
הזיהומים יכולים להיות בדרגת חומרה משתנה והטיפול בהם יהיה בהתאם. לעיתים, מתן אנטיביוטיקה מספיק בכדי לרפא את הזיהום או הדלקת ובמקרים אחרים, קשים יותר, יש צורך להוציא את השתלים, להמתין עד שהמקום יתרפה ולבצע ניתוח חוזר רק לאחר מספר חודשים, בהתאם למצב המטופלת.
סיבוכים בניתוח להגדלת חזה
ישנם סיבוכים נוספים אשר עלולים להתרחש בניתוח להגדלת חזה, למשל: אי תחושה בשד, התקשות קופסית השד, צלקות גדולות ובולטות, אסימטריה של השדיים ודימום מוגבר בשל נטילת מדללי דם למשל. בכל סיבוך יש לטפל בהקדם האפשרי, בהתאם למצבה הבריאותי של המטופלת ותוך הפעלת שיקול דעת התואם את סטנדרט הטיפול הסביר.
סיבוכים כתוצאה מרשלנות רפואית
ניתוח להגדלת חזה, הוא ניתוח פולשני שכן המנתח מחדיר שתלים, גוף זר, לתוך שדיה של האישה. לכן, ישנם סיכונים בניתוח אשר אינם תלויים ברופא והם יכולים לקרות גם אם המטופלת קיבלה את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.
אולם, ישנם מקרים בהם נגרם למטופלת נזק, אשר היה ניתן למנוע אותו והוא נובע מרשלנותו של המנתח. למשל, כאשר נעשתה בחירה לא נכונה של סוג השתל או שיטת ההחדרה, כשנעשה שימוש בשתלים פגומים, כאשר הניתוח לא בוצע במיומנות מספקת, כאשר המנותחת מדווחת על תלונות שונות לאחר הניתוח והרופא מתעלם מהן, או לא מאבחן את הבעיה וכיוצא בזה.
לעיתים, הבעיה מאובחנת אך הטיפול אינו נכון. כאשר המטופלת סובלת מזיהומים, דלקות או כל סיבוך אחר, כתוצאה מהניתוח, על הרופא לטפל בבעיה, בהתאם לחומרתה ולערוך מעקב רפואי צמוד, בכדי לוודא שהבעיה אכן נפתרת.
מתן טיפול לא נכון או העדר מעקב רפואי, יכול לגרום למטופלת לנזק ובמצב שכזה, מדובר ברשלנות רפואית. המטופלת תוכל להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לה.
אי הסכמה מדעת
טרם יבוצע הניתוח, על הרופא למסור למטופלת את כל המידע הרפואי הרלוונטי על הניתוח, לרבות הסיכונים והסיבוכים, למשל, זיהומים ודלקות, כדי שהמטופלת תוכל לקבל החלטה שקולה האם לעבור את הניתוח. רק לאחר קבלת כל האינפורמציה והבנתו, תוכל המטופלת לחתום על טופס ההסכמה ולתת הסכמתה מדעת לטיפול.
כאשר הרופא לא מסר את כל האינפורמציה הרלוונטית, לא הסביר אותה כהלכה, או לא וידא כי המטופלת הבינה את כל המידע, הוא שולל למעשה מן המטופלת את זכותה לבחור האם לבצע את הניתוח או לא, על בסיס כל המידע.
כך למשל, לאחר קבלת הסבר על הסיבוכים האפשריים, יכולה מטופלת לשקול מחדש האם לעבור את הניתוח. לעיתים, תבחר המטופלת לדחות את ביצוע הניתוח למועד אחר מזה שתוכנן בתחילה, לאחר שהבינה שיכול להיות עיכוב בזמן ההחלמה אם יתרחש אחד מן הסיבוכים האפשריים. כאשר הרופא אינו מוסר למטופלת את כל המידע, הוא מונע ממנה לשקול את כל השיקולים הללו ורבים אחרים.
מטופלת אשר עברה את הניתוח ללא מתן הסכמה מדעת, יכולה להגיש תביעה כספית בגין פגיעה באוטונומיה. נגרם למטופלת נזק בשל הניתוח, אשר לו הייתה מודעת לו, לא הייתה מסכימה לעבור את הניתוח, היא תוכל לתבוע פיצוי גם בגין הנזקים שנגרמו לה בשל הניתוח.
