זכויות החולה בישראל
מטופלים רבים אינם מודעים למכלול הזכויות המגיעות להם על פי חוק. חוקי הבריאות במדינת ישראל כוללים שורה של הוראות חוק ותקנות המנחות דרך התנהלות נאותה של המוסד הרפואי ושל הצוות הרפואי המטפל.
הפרה של אחת מחובות אלו מהווה הפרת חובה חקוקה על פי דיני הנזיקין ולעיתים יכולה אף להוות מחדל רשלני היכול לזכות בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו, הן נזקים גופניים והן נזקים נפשיים.
זכויות החולה – חוק זכויות החולה
זכויות החולה עוגנו בחקיקה הישראלית בשנת 1996, בה אושר חוק זכויות החולה. חוק זה נועד להסדיר את מערכת היחסים בין המטופלים הרפואיים לבין הצוות הרפואי והרופאים המטפלים בו.
החוק מעגן נורמות וחובות התנהגות הקשורים בזכויות החולה ואת העוסקים ברפואה. חוק זכויות החולה מטיל בין השאר חובה על מנהלי המוסדות הרפואיים למנות גורם אחראי לזכויות המטופלים. גורם זה יהיה אחראי על זכויות המטופלים.
ההסכמה מדעת לטיפול רפואי – אבן יסוד בזכויות החולה
הסכמה מדעת לטיפול רפואי הינה מתן הזכות של כל אדם בוגר אשר זכאי להחליט מה יעשה בגופו. כל פעולה כלשהיא בגופו של אדם ללא הסכמתו מהווה הפרת חובה חוקית בהתאם לחוק זכויות החולה.
מן ההיבט הרפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי עולה על דרישות החוק רק במידה והמטופל קיבל את כל ההסברים בנוגע לטיפול הרפואי המוצע לו, למשל במקרה שלנו ניתוח כירורגי להקטנת חזה, הגדלת חזה, הרמת חזה, כריתת שד, שחזור שד ועוד.
על פי הוראות החוק על המטופל להסביר כראוי את הדברים הבאים בכדי לעלות על דרישות ההסכמה מדעת:
א. אבחנה רפואית על מצבו של המטופל.
ב. הסבר על מהות ומטרת הטיפול המוצע וסיכויי הצלחתו.
ג. הסיכונים והסיבוכים האפשריים של הניתוח הכירורגי.
ד. עובדת היות הטיפול המוצע בעל אופי חדשני.
זכויות נוספות לפי החוק
כמו כן, חוק זכויות החולה כולל בתוכו אלמנטים חדשניים נוספים:
א. חובה בדבר מידע בדבר זהות המטפל- על המטפל להיות זכאי למידע בדבר זהות ותפקיד כל אדם שמטפל בו.
ב. החובה לדעת נוספת – מטופל יהיה זכאי בהתאם לס' 7 לחוק להשיג דעה נוספת לעניין הטיפול בו. על המטפל ועל המוסד הרפואי לסייע בכל הדרוש לממש את הזכות.
ג. שמירת פרטיות המטופל – על מטפל או כל עובד של המוסד הרפואי לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל לכל שלבי הטיפול הרפואי.
חשוב לציין כי היוזמה למתן המידע צריכה לבוא מכיוון המטפל ולא מן המטופל. על המטפל למסור את המידע בשפה אותה מבין המטופל ובזמן מוקדם ככל האפשר עבור המטפל. ההסכמה יכולה להינתן הן בדרך של התנהגות, הן בדרך של הסכמה בעל פה. במקרים מיוחדים כמו ניתוחים כירורגים יש צורך בטופס של הסכמה מדעת ובהסכמה בכתב.
זכויות החולה ברשלנות רפואית
מטופלים בישראל זכאים למגוון רחב של זכויות רפואיות ובריאותיות המוקנות להם מכוח החוק.
במקרה של חשש למחדל רפואי רשלני, מומלץ מאוד לפנות לגורם מנוסה ומקצועי בתחום זה. גורם זה יוכל לבחון את ההשתלשלות העובדתית ולפי מכלול הנסיבות ניתן לקבוע האם אכן המעשה הרשלני הינו הפרה של חוק או תקנה כלשהיא.
במידה והתשובה חיובית, הגורם המקצועי יקבע היכן ניתן למקסם ככל האפשר סכום הפיצוי. מחד, ניתן לפנות לבית המשפט ולנהל הליכי ליטיגציה ממושכים לקבלת פיצוי, ומנגד ניתן לנהל משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט בהליכי פשרה מוסכמים בין הצדדים.
בכל מקרה של הגשת תביעה, יש לגבות אותה בחוות דעת מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית בנושאי הנזק והקשר הסיבתי בין קרות המחדל לבין הנזק.
