כיום יותר ויותר נשים פונות להליך הגדלת חזה באמצעים ניתוחיים לשם הגדלת נפח השדיים.
נשים רבות פונות להליך מסיבות כאי שביעות רצון מהגודל הקיים, איבוד נפח עקב סיבות שונות כלידה, מחלות, או חזה שלא התפתח בבגרות האישה. כמו כן, ניתוח להגדלת חזה ידוע כמשפר ביטחון ודימוי עצמי.
הגדלת החזה מבוצעת כיום על ידי החדרת שתלי סיליקון אשר מעצבים באופן מלאכותי את נפח החזה. השתלים מורכבים מסיליקון שבדרך כלל מתחלק לסיליקון עגול או נמוך או שתלים מסוג פוליאוריתן. כל סוג שתל שונה במהותו ובאפקט אותו הוא יוצר ועל כן יש לעבור התאמה אישית לכל אישה.
בטרם הניתוח יש לבצע בדיקת ממוגרפיה ויש ליידע את הרופא המטפל על הכוונה לעבור ניתוח. הניתוח עצמו מבוצע על ידי חיתוך בקפל שמתחת לשדיים היוצר כיס שאליו אפשר להכניס את שתל הסילקון. בהתאם לכל מבנה של גוף אישה ואישה, על הרופא המטפל לבחון היכן יש למקם את השתל באופן הבטוח ביותר, ואשר ייצור את האפקט האסתטי הטוב יותר עבור האישה.
נשים רבות אינן יודעות כי הליך הגדלת חזה אינו מתאים לכל אישה וייתכן כי במקרים מסוימים כמו מצב רפואי או גיל, יש לערוך בדיקות שונות לשם הצלחת הניתוח. במידה וחל כשל כלשהוא לאורך ההליך, ניתן לבדוק אפשרות של הגשת תביעה כנגד הגורם המטפל במטרה לקבלת פיצוי.
רשלנות רפואית בבדיקות טרם הניתוח להגדלת חזה
שכיחותם של הליכי ניתוח הגדלת חזה נהיים נפוצים מיום ליום. בד בבד יחד עם מגמה זו, החלו לעלות בפני בתי המשפט בישראל כבכל תחום, תביעות רשלנות רפואית בגין ניתוח הגדלת החזה.
הרשלנות הרפואית בהליך יכול לנבוע ממגוון רחב של גורמים. כשאנו עוסקים על רשלנות רפואית בשלב הבדיקה, יש להוכיח כי הצוות או הרופא המטפל שגה באופן ההערכה לדרך הטיפול, ובכך גרם לנזקים שהתרחשו אצל המטופלת.
למעשה יש להוכיח כי לו היה מבוצעת בדיקה מוקדמת בצורה טובה יותר או מקיפה יותר, ניתן היה למנוע את הנזקים הגופניים שנגרמו לתובעת. כך למשל ניתן לראות במקרים בהם בריאות התובעת ניזוקה כתוצאה מן הניתוח האסתטי או גוף המטופלת הגיב בצורה לא טובה אל הניתוח, יש לבדוק האם נערכו כל הבדיקות הדרושות בטרם קבלת ההכוונה לניתוח.
במידה ויוכח כי לאור בדיקות שהיו נערכות, היה על הצוות המטפל לאסור את ביצוע הניתוח או לבצע אותו בדרך אחרת, מהווה עובדה זו רשלנות רפואית ונטען לטעון בגינה לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם.
רשלנות רפואית בשלב ביצוע ניתוחי הגדלת חזה
רשלנות רפואית יכולה אף להיעשות בהליך הניתוחי עצמו. לא אחת, הליכים כירורגים מעין אלו נוטים לטמון בחובם סיכונים שונים העלולים להיווצר עקב ההליך הניתוחי. במידה והוכח כי עקב רשלנות או מחדל של הצוות המטפל נגרמו נזקים כלשהם למטופלת, ניתן יהיה לתבוע פיצויים בגינם.
בהקשר של ניתוחי הגדלת חזה לעיתים עקב ביצוע לקוי של ההליך נפגעת הצורה האסתטית של הגוף המנותח, חלקים שונים יוצאים באופן לא פרופורציוני, התפתחו זיהומים שונים באזור החזה או שמתקיימת דליפה של שתלי הסיליקון.
כמו כן, על הצוות המטפל לטפל כראוי בהליך הניתוחי לא רק בהליך הכירורגי עצמו אלא גם במעקב נכון ובדיקות שונות לאורך ההליך, לפניו ולאחריו.
חשוב לציין כי בכל מקרה בו המטופלת אינה שבעת רצון מתוצאות הניתוח יש לראות בכך גורם רשלני. לשם כך דרוש גורם מנוסה ובקיא בתחום אשר יידע לבחון האם באמת היו מוטלות חובות בדיקה ואבחון שבוצעו כראוי אצל הגורם המטפל בהליך הניתוחי.
הדברים מקבלים משנה תוקף בהליכים מסוג הגדלות חזה. בשונה מהליכים דחופים, ניתוח הגדלת חזה הינו הליך אלקטיבי, הנותן זמן ממושך ושיקול דעת עבור הצוות המטפל לבצע כיאות את ההליך הניתוחי, להתכונן אליו ולבצע אותו על הצד הטוב ביותר כמצופה מהם.
מעבר לכך, ממישור חובת ההסכמה מדעת, על הצוות המטפל מונח זמן ואפשרות להסביר כיאות על ההליך כולל סיכוניו האפשריים וההשלכות היכולות לנבוע מכך.
חשוב לומר בהקשר זה כי לעיתים במידה והוכח כי לא הוסברו נתונים קריטיים אלו למנותחת בטרם ביצוע ההליך, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית תחת עילה זו הנקראת "העדר הסכמה מדעת".
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות רפואית בטיפולים להסרת שיער
