ניתוח פלסטי הוא ניתוח מרצון שמטרתו להטיב עם המטופלת ולשפר את המראה שלה לשביעות רצונה. הסוגים השונים של ניתוחי חזה, כגון הקטנה, הגדלה, או הרמה, נועדו לשפר את הביטחון העצמי של המטופלת, הדימוי העצמי, ושביעות הרצון ממראה החזה.
ניתוחים פלסטיים בחזה הם הליכים נפוצים, אך קיימים מקרים שהניתוח מסתבך, התוצאות מאכזבות, ומראה החזה אינו משביע רצון.
ניתוח להגדלת חזה מבוצע בהליך של החדרת שתלים דרך חתכים בחזה ובבית השחי. הליך הקטנת חזה כרוך בהפחתת רקמת החזה. ניתוחים המהווים עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, הם ניתוחים המסתיימים בזיהום או דלקת, פתיחת תפרים, צלקות, נפילת החזה, א- סימטריה, וצורך בניתוחים חוזרים מתקנים. ניתוחים אלו עלולים לגרום, בין היתר, לפגיעה נפשית ולצורך בטיפולים פסיכולוגיים ובתרופות פסיכיאטריות.
פגיעות נפשיות כתוצאה מרשלנות בניתוח חזה
ניתוח לשיפור החזה שבוצע ברשלנות ובעקבותיו ונגרמו לאישה נזקים פיזיים כמו דימומים, זיהומים, צלקות, כאבים חריגים, שינויים בתחושה, ועיוות, עלולים במקרים רבים להשפיע גם על מצבה הנפשי של המטופלת, ולגרום גם לפגיעה נפשית בעקבות האכזבה מתוצאות הניתוח.
תוצאה כושלת של ניתוח, המתבטאת בעיוות מראה החזה, עלולה להשפיע גם על יחסי הזוגיות, לגרום לתחושת בושה, משבר נפשי, תסכול, דיכאון, התרחקות מהסביבה, הסתגרות, ופגיעה באיכות החיים. תביעת הרשלנות שתוגש במקרה כזה תכלול גם דרישה לפיצויים בגין הנזקים נפשיים. עם זאת, נזק נפשי נחשב לנזק בלתי ממוני, וכולל אבדן של שביעות רצון והנאות חיים שקשה להעריך.
כשלים בניתוח חזה המובילים לפגיעה נפשית
ביצוע רשלני של ניתוח, שגרם לסיבוכים קליניים, עלול לגרום לפגיעה נפשית, במיוחד כשהאישה אינה מרוצה מהתוצאה הסופית המתבטאת בחוסר פרופורציה בין שני חלקי החזה, צניחת החזה, חוסר שביעות רצון מגודל החזה, מצורתו, ופער בין התוצאה הסופית והציפייה.
יש לתת את הדעת לכך, שלא בכל מקרה של אי שביעות רצון מתוצאות הניתוח, תהיה המטופלת זכאית לפיצויים בגין נכות נפשית. אם ביקשה להקטין את החזה והמנתח הקטין את החזה, אולם והתוצאה הסופית אינה תואמת את גודל החזה המדויק שהיא רצתה – יהיה קשה מאוד להוכיח פגיעה נפשית שמזכה בפיצוי. גם ניתוח מתקן עלול לגרום לפגיעה נפשית.
נכות נפשית בעקבות רשלנות של ניתוח חזה
נכות נפשית שמתפתחת בעקבות רשלנות בניתוח חזה יכולה להתבטא בהפרעות חרדה מתמשכות, דיכאון מעמיק, ריחוק חברתי, או בעיות נפשיות והפרעות פסיכולוגיות הפוגעות בתפקוד באופן שוטף ושאינן חולפות, וזאת כתוצאה מטראומה בעקבות הניתוח ותוצאותיו.
כשמבקשים לתבוע גם בגין פגיעה נפשית שארעה לאחר ניתוח חזה רשלני, צריך לוודא שהמצב הנפשי ארע בשל אירוע הטראומתי – הניתוח. מדובר במצב בו הניתוח גרם לעיוות או לנכות, לאחר שלא בוצע באופן סביר, והנזק הנפשי הזמני התפתח לנכות נפשית. בגין נכות נפשית ידרשו פיצויים כמו נכות פיזית.
נכות נפשית מול עוגמת נפש
צריך להבחין בין נכות נפשית ובין עוגמת נפש. אם הנזק הנפשי שנגרם אחרי הניתוח היה זמני – ולא נותר לתקופה בלתי מוגבלת – מדובר בעגמת נפש.
אך אם המטופלת סובלת כתוצאה מהרשלנות הרפואית וחווה עגמת נפש לטווח הארוך כתוצאה מהשפעות נפשיות ופסיכולוגיות, ניכור חברתי, דיכאון, מצב נפשי ירוד לאורך זמן, והיא מטופלת אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, במקביל לנטילת תרופות פסיכיאטריות בעקבות הניתוח, ניתן לתבוע פיצויים עבור נכות נפשית. נכות נפשית ניתן לתבוע בביטוח לאומי, ולקבל אחוזי נכות בגינה.
איך מוכיחים נכות נפשית?
כשהניתוח בוצע ברשלנות ונגרם נזק, האישה יכולה להגיש תביעת רשלנות רפואית מגובה בחוות דעת של כירורג פלסטי. לכישלון הניתוח עשויה להתלוות אף השפעה נפשית, כשהמנותחת נפגעת בגופה וגם בנפשה. נכות נפשית צריך להוכיח על ידי חוות דעת של פסיכיאטר, וזאת בנוסף לנכות הקלינית. אם המטופלת נפגעה באופן קליני ופיזי ניתן להעריך את גובה הנזקים. נזק נפשי כמו כאב וסבל, דיכאון ואבדן שמחת חיים, קשה יותר לאמוד.
בתי המשפט מכירים בנזקים נפשיים במגמה הולכת ומתרחבת. הפסיקה הרחיבה את מספר הניזוקים שיכולים לקבל פיצויים ממעשי רשלנות שנעשו כלפי צד ג', גם אם לא נפגעו ישירות אלא באופן עקיף.
