ניתוח להקטנת חזה שהסתיים עם דימום: עילה לרשלנות רפואית

ניתוח להקטנת חזה הוא הליך נפוץ המבוצע מתוך בחירה חופשית. חזה כבד וחסר פרופורציה  גורם למתיחת העור, לכאבים בגב העליון ובצוואר, ופוגע ביציבות.

מטרת הניתוח היא לעצב את החזה, להפחית כאבי גב וכתפיים, ולהפחית בעיות בריאותיות ונשימתיות.

יש לתת את הדעת כי ככל ניתוח כירורגי, גם ניתוח להקטנת חזה טומן סיכונים רבים, ובין היתר דימומים, בצקות, והצטברות נוזלים וזיהומים. אם תוצאות הניתוח אינן טובות ונוצרה הסתבכות, אפשר שמדובר ברשלנות רפואית.

דימומים עקב ניתוח להקטנת חזה

דימום הוא פגיעה בכלי דם שגורמת לדליפת דם לאזור הרקמות. דימום יכול לקרות בהשפעת תרופות מדללות דם כמו אספירין או קומדין, ויטמינים מסוימים, לחץ דם גבוה, אומגה 3, עודף משקל, עישון, וכולי. חשוב להפסיק תכשירים מדללי דם לפני הניתוח, וכל מחדל בקשר לכך מהווה רשלנות רפואית.

אחד הסיבוכים הידועים של הניתוח יכול להיות דימומים מוגברים, שטפי דם, קרישי דם, והצטברות נוזלים, המחייבים פניה מיידית לטיפול רפואי.

אי מתן הסכמה מדעת

על המנתח להסביר למטופלת את כל הסיכונים והסיבוכים שעומדים בפניה. המטופלת צריכה לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני הניתוח, כשהיא מודעת לכל הסיכונים בניתוח, ובין היתר דימומים, וקרישי דם. מדובר בניתוח לא דחוף המבוצע מרצון חופשי. כאשר לא מיידעים את המטופלת אודות כל הסיכונים והסיבוכים שעלולים להתרחש במסגרת הניתוח, יתכן שניתן לקבוע רשלנות רפואית.

פסקי הדין קבעו שבמקרה של ניתוח פלסטי, לרופא המנתח יש אחריות מוגברת להעניק למטופלת את כל האינפורמציה הקשורה לניתוח לגבי כל הסיכונים, ולחילופין את הטיפולים האחרים העומדים בפניה, וזאת במשך זמן סביר לפני הניתוח. ההסכמה מדעת צריכה להיות החלטה אוטונומית, שמתקבלת בשיקול דעת מלא של המטופלת. העדר הסכמה מדעת גורמת לפגיעה באוטונומיה של המטופלת.

הכנה רשלנית לניתוח

לפני ביצוע הניתוח  צריך לעבור בדיקות כדי לבחון את ההתאמה של המטופלת לניתוח. רשלנות רפואית יכולה לקום כאשר מסתבר שלא בדקו אם המטופלת מתאימה לעבור ניתוח שכזה, לא ביצעו את הניתוח במקצועיות כפי שרופא סביר היה פועל באותן הנסיבות:

המנתח צריך להורות למטופלת להפסיק תרופות שמדללות דם ומפריעות לקרישה כמו אספירין, קומדין, ותכשירים נוספים שגורמים לדילול דם, ולהפסיק עישון במשך תקופת מסוימת בטרם נכנסה לניתוח; בין היתר, על המטופלת לבצע בדיקות מעבדה ובדיקות קרישה, א.ק.ג., ממוגרפיה, אולטרא סאונד. אם האישה לא נשלחת לבדיקות אילו מדובר ברשלנות רפואית;

אסור לבצע את הניתוח בנשים שסובלות מעודף משקל;

חשוב לדאוג שלחץ הדם יהיה מאוזן כדי שהאישה תוכל לעמוד בניתוח;

אם מתעורר חשד לגבי בעיה בקרישת דם, צריך לדאוג למנת דם מוכנה לשעת הצורך. מחדל בקשר לכך יכול להוות רשלנות רפואית;

רשלנות רפואית במהלך הניתוח – היה והרופא לא ניתח את האישה בטכניקה מתאימה, לא דאג למנות דם, או לא החדיר נקזים לצורך ניקוז הדם וההפרשות, והתנהל בסטייה מסטנדרט של מנתח סביר, ניתן לקבוע רשלנות רפואית. אם הניתוח לא בוצע בהתאם לפרוטוקול רפואי מקובל, והאישה אבדה דם רב ולא טופלה כראוי, מדובר ברשלנות רפואית.

רשלנות לאחר הניתוח

על המנתח לעקוב אחרי מצב המטופלת אחרי הניתוח. עליו לעקוב אחרי תהליך החלמתה מהניתוח, ולוודא שהתפרים מתאחים, ואין דימומים. עליו לוודא שהאישה מקבלת טיפול אנטיביוטי בהתאם לצורך. כל מחדל בנושא זה מהווה רשלנות רפואית.

כאשר יש דימומים אחרי הניתוח חשוב לנקז אותם בהליך כירורגי כדי לא לגרום לאבדן דם גדול ולזיהומים, או לטפל בחבישות של קומפרסים קרים – הכל בהתאם לצורך. כל מחדל בקשר למעקב ולטיפול בדימומים יכול להוות רשלנות רפואית.

צורך בהשגחה – הקטנת חזה דורשת השגחה באשפוז. העדר מעקב רפואי אחרי הניתוח והעדר טיפול מתמשך, נחשבים לרשלנות רפואית.

תביעת רשלנות רפואית

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כאשר נוצר נזק שלא ניתן לתיקון, אשר גרם לטראומה בעקבות אבדן דם נרחב, וצורך בניתוח מתקן.

במסגרת תביעת הרשלנות צריך להוכיח קשר סיבתי בין המעשה הרשלני, ובין נזק ארוך טווח. מדובר בנזק ממוני ונפשי (כאב וסבל).