מקרי רשלנות רפואית בהגדרתם מתייחסים לאותם המקרים החריגים, בהם טיפול רפואי מסוים אשר בוצע במטופל נעשה באופן רשלני, וללא שמירה מספקת על "חובת הזהירות", לה כל גורם רפואי מטפל מחויב באופן מלא במסגרת עבודתו.
מקרים אלו, אשר מוכרים בחוק כעוולה אזרחית במסגרת דיני הנזיקין במדינת ישראל, מהווים עילה לפסיקת פיצויים לטובת הנפגע, ככל שהוכח כי כתוצאה מההתנהלות הרשלנית נגרם נזק ממשי לתובע, פיזי או נפשי.
אף כי מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית אשר מוגשות מדי שנה לבתי המשפט, מתבססות על נזק ממשי, אשר נגרם למטופל כתוצאה מהתנהלות רפואית רשלנית, הרי שלעיתים יש המבקשים להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית גם במקרים בהם לא נגרם נזק ממשי לתובע, או שלא ניתן להוכיח כזה. בהקשר זה נשאלת השאלה, האם החוק מאפשר הגשת תביעת רשלנות רפואית ללא הוכחת נזק?
האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא הוכחת נזק לתובע?
במילה אחת, ולמעט מקרים חריגים ביותר – לא. החוק הישראלי קובע, כי תביעה בגין רשלנות רפואית נדרשת להתבסס בראש ובראשונה על נזק מוחשי אשר נגרם לתובע כתוצאה מהתנהלות רשלנית מטעם הצוות הרפואי המטפל, כאשר במקרים בהם אין תיעוד לנזק שכזה, הרי שלהלכה אין עילה להגשת התביעה, וזו תידחה על הסף מטעם בית המשפט.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי בבסיסה, תביעה בגין רשלנות רפואית הינה תביעה משפטית המתבססת על דיני הנזיקין, אשר נועדו להבטיח פיצוי נאות לאדם בגין נזקים או הפסדים מוחשיים אשר נגרמו לו בשל התנהלות גורם שלישי כלשהוא. מסיבה זו, ומשעה שלא הוכח כי לתובע נגרם נזק כלשהוא בשל התנהלותו של אותו הגורם השלישי, הרי שהתביעה לרוב מאבדת את הנימוק הבסיסי לקיומה, ומשכך לא תידון על ידי בית המשפט.
חשוב גם לציין, כי החוק הישראלי ככלל אינו מכיר באפשרות של הגשת "תביעה ייצוגית" בכל הנוגע לסוגיות שעניינן רשלנות רפואית. לעומת זאת, יש באפשרות התובע לבחור ולפנות ישירות לגורמי משרד הבריאות, או לקופת החולים הרלוונטית, כאשר במידת הצורך יינקטו צעדים ישירות כנגד הגורם הרפואי הרלוונטי, במטרה להבטיח שאירועי רשלנות רפואית כגון אלו לא יישנו, ויצומצמו למינימום האפשרי.
האם יש מקרים חריגים?
במקרים חריגים ביותר, בהם הוכח כי התנהלות רשלנית מטעם הגורם הרפואי המטפל הובילה לעוגמת נפש ממשית ומתמשכת אצל התובע, ייתכן שבית המשפט יבחר לקבוע כי התובע יהיה זכאי לקבלת פיצויים כספיים בגין "עוגמת הנפש" אשר ספג כתוצאה ישירה מההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי.
עם זאת, יש לסייג ולהבהיר, כי בשעה שבתי המשפט קובעים כי לתובע ישולמו פיצויים בגין עוגמת נפש, לרוב מדובר בסכומים זעירים, אשר אין בהם די אפילו בכדי לכסות את עלות ההליך המשפטי הממושך, לא כל שכן להוות פיצוי כספי ראוי בגין השקעת הזמן והטרחה הנדרשים במסגרת ההליך המשפטי.
יש להבהיר בהקשר זה, כי מטבע הדברים, לא תמיד ניתן להוכיח כי לתובע נגרם נזק ממשי כתוצאה מהטיפול הרשלני הרפואי, וזאת גם במקרים בהם אכן נגרם נזק כזה.
מסיבה זו, ובשל העלות הגבוהה הנלוות להגשת תביעה משפטית,חשוב להקפיד על הגשת תביעה משפטית באופן זהיר ושקול, ותוך התייעצות מקדימה עם עורך דין בקיא ומנוסה אשר יוכל לקבוע האם לתביעה יש סיכוי ממשי מול בית המשפט. הדבר יכול למנוע עוגמת נפש רבה לתובע, אשר תביעתו תידחה על הסף בגין אי הוכחת נזק, וזאת כמובן בנוסף להוצאה הכספית הכבדה אשר תשולם מכיסו.
