רשלנות רפואית במחלת סרטן השד

סרטן השד, היא אחת מן המחלות השכיחות בישראל, כשסיכויי ההחלמה ממנה, תלויים בעיקר בשלב האבחון. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה עומדים על כ90%.

לסרטן השד, מספר סימפטומים כמו הופעת גוש בשד, כאב מתמשך בשד או בבית השחי, הפרשה מהפטמה, שינוי בגודל השד או צורתו וכיוצא בזה. לכן, כאשר אישה חשה באחד מהתסמינים האלו, יש לפנות לרופא נשים, על מנת לשלול סרטן השד או להתחיל בטיפול מיידי, אם יתברר כי המטופלת אכן לקתה במחלה זו.

הגורמים לסרטן השד, אינם ברורים לגמרי, אך נמצאו מספר גורמי סיכון, ביניהם גיל, הסיכוי לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל. נשים אשר לא ילדו כלל או ילדו בגיל מבוגר, נמצאות גם הן בסיכון גדול יותר. כמו כן, יש אלמנט גנטי למחלה וכאשר קרובת משפחה, במיוחד אם או אחות, חלתה במחלה, יש סיכון גדול יותר לחלות במחלה.

רשלנות רפואית בעקבות אבחון מאוחר של סרטן השד

רשלנות רפואית בסרטן השד, באה לידי ביטוי בעיקר באבחון מאוחר של המחלה, דבר אשר פוגע באופן משמעותי בסיכויי ההחלמה שכן, הסרטן מתפשט בגוף לאיברים אחרים. לעיתים, האבחון המאוחר נגרם בשל התעלמות הרופא מתלונות המטופלת, אשר היו אמורות לעורר בו חשד לסרטן השד. מחדלו לשלוח את המטופלת לבדיקות, מונע אבחון מוקדם של המחלה.

מקרה אחר, הוא מצב שבו הרופא אינו שולח את המטופלת לבדיקת ממוגרפיה שגרתית, על פי ההנחיה הכללית. בשל שכיחותו של סרטן השד וחשיבות האבחון המוקדם לסיכויי ההחלמה, ההנחיה הרפואית כיום, היא כי כל אישה מעל גיל 50, צריכה לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. כאשר הרופא לא הפנה את המטופלת לבדיקה שגרתית כאמור וגרם לאבחון מאוחר, יהיה אחראי בגין רשלנות רפואית.

ישנן נשים הנמצאות בסיכון גדול מהרגיל ללקות בסרטן השד ולכן, עליהן לעבור בדיקות תכופות יותר לגילוי סרטן השד ומגיל צעיר יותר. מדובר בעיקר בנשים אשר להן, קרובת משפחה אשר חלתה בסרטן השד, בעיקר אם או אחות.

נשים אלו נמצאות בסיכון גדול יותר מנשים אחרות ללקות במחלה ולכן, ההנחיה הכללית, לביצוע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50, אינה תקפה לגביהן ועל הרופא לשלוח אותן לבדיקות, בגיל מוקדם יותר. כאשר הרופא לא המליץ לנשים שנמצאות בסיכון ללקות במחלה לעבור את הבדיקות הנדרשות, הוא עלול לגרום לאבחון מאוחר ולפגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופלת.

רשלנות רפואית בגין אבחון שגוי

מקרים רבים של אבחון מאוחר של סרטן השד, נגרמים בשל אבחון שגוי של אחת מן הבדיקות לגילוי המחלה כמו בדיקת ממוגרפיה, בדיקת אולטרסאונד, בדיקת MRI ובדיקת ביופסיה.

רשלנות בפענוח הבדיקה, מתרחשת בעיקר בבדיקת הממוגרפיה, שהיא אמצעי האבחון המרכזי של סרטן השד. הרדיולוג המפענח את הבדיקה, צריך לאתר האם קיימים ממצאים אשר יכולים להעיד על סרטן השד, כמו אסימטריה בצפיפות השד.

בכל מצב שבו נמצאו ממצאים שליליים, הפרוטוקול הרפואי, דורש לבצע בדיקת ממוגרפיה חוזרת. אם הרופא אשר הפנה לבדיקת הממוגרפיה, לא הפנה לבדיקה חוזרת, הוא עלול לגרום להעדר אבחון או אבחון מאוחר. ישנם מקרים בהם הפענוח של הרדיולוג שגוי והוא כותב כי הבדיקה תקינה. מטבע הדברים, גם במצב זה, המטופלת לא מופנית לבדיקה חוזרת והיא אינה מאובחנת בשלב מוקדם.

רשלנות רפואית בשל אי המשך בירור רפואי

לעיתים, רשלנות רפואית בסרטן השד, היא תוצאה של אי המשך בירור רפואי. היכן שבדיקת הממוגרפיה, העלתה חשד לסרטן השד, יש לשלוח את המטופלת, לבדיקות נוספות כמו בדיקת MRI ובדיקת ביופסיה, אשר נועדו לברר האם הגידול שנראה בבדיקת הממוגרפיה, הוא שפיר או ממאיר.

מחדלו של הרופא לשלוח את המטופלת, להמשך בירור רפואי, היכן שיש חשד לקיומו של סרטן השד היא התנהגות רשלנית שאינה מתיישבת עם סטנדרט הטיפול המקובל.