אחת מזכויות החולה, החשובות ביותר, היא הזכות לקבל החלטה, האם לעבור טיפול רפואי כלשהו, או אם לאו, לאחר שקיבלה את כל המידע הרפואי לגבי הטיפול.
מימוש זכות זו היא חובתו של הרופא המטפל אשר אינו רשאי לבצע טיפול רפואי, ללא שניתנה לו הסכמה מדעת – היא הסכמת המטופלת לטיפול, לאחר שקיבלה את כל האינפורמציה הרלוונטית.
אי מתן אינפורמציה מלאה למטופלת, מהווה פגיעה באוטונומיה שלה, משום שהיא מונעת ממנה לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול הרפואי. במקרים שבהם נגרם נזק בשל אותו טיפול רפואי, תוכל המטופלת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
מטופלת יכולה לתת הסכמתה לטיפול בעל פה, בהתנהגות או בכתב ואין חובה לקבל את הסכמתה של המטופלת לטיפול דווקא בכתב, אלא בהליכים רפואיים פולשניים, כמו ניתוח לכריתת שד, או ניתוח להגדלה או הקטנת החזה.
בין מצב חירום למצב שאינו דחוף
היקף החובה למתן מידע, המוטלת על הרופא, תלויה בשאלה, האם מדובר במצב חירום רפואי, בו טמונה סכנה לחיי המטופלת, או האם מדובר בטיפול שאינו דחוף.
במקרה הראשון, הרופא נמצא תחת לחץ, היות שעליו לבצע את הטיפול הרפואי, באופן מיידי שאם לא, יכול לגרום למותה של המטופלת, או לנזק פיזי חמור. במצב זה, קבעה הפסיקה, כי הרופא לא יוכל למסור את כל המידע למטופלת אודות הטיפול והוא רשאי להסתפק בהסכמה משתמעת, כלומר, יכול הוא להניח כי המטופלת הייתה נותנת הסכמתה לביצוע הטיפול.
לעומת זאת, כאשר אין דחיפות לבצע את הטיפול, למשל, במקרה של ניתוח קוסמטי כמו הרמת חזה, אז מוטלת על הרופא חובה מוגברת לתת למטופלת, את כל האינפורמציה לגבי הניתוח. הוא אינו נתון בלחץ של זמן ולכן, אין כל מניעה למסור את מלוא המידע. כך, תוכל המטופלת לקבל החלטה שקולה האם ברצונה לקבל את הטיפול הרפואי או לא, כאשר בידיה כל המידע הרלוונטי.
איזה מידע חייב הרופא למסור למטופלת?
על הרופא לתת הסבר יסודי ומקיף על כל היבטי הטיפול לרבות: אבחנת מצבה הרפואי של המטופלת, יתרונות הטיפול המוצע, סיכוי הצלחה, הסיכונים הכרוכים בטיפול, סיבוכים אפשריים והטיפול בהם, זמן ההחלמה מההליך הרפואי, קיומם של טיפולים רפואיים חלופיים וכל מידע רלוונטי אחר לגבי הטיפול.
על הרופא למסור את כל המידע בצורה ברורה ומדויקת ואין עליו לבצע את הטיפול הרפואי, עד ששוכנע כי המטופלת הבינה את המידע שמסר לה ונתנה הסכמתה לטיפול מרצון חופשי.
חשוב להבהיר, כי אין די במסירת המידע הרפואי בכדי למלא את חובת קבלת ההסכמה מדעת, אלא יש לוודא כי המטופלת אכן הבינה את הסברי הרופא. כמו כן, במקרים בהם נדרש הרופא לקבל את הסכמת המטופלת בכתב, לא תהיה החתימה כשלעצמה, הוכחה מספקת כי המטופלת קיבלה את כל האינפורמציה לגבי הטיפול.
כלומר, אם תטען המטופלת כי לא נמסר לה כל המידע, יצטרך הרופא להוכיח כי מסר לה את מלוא המידע ולא יהיה די בכך כי המטופלת חתמה על טופס ההסכמה.
מה קורה במצב של אי מתן אינפורמציה מלאה?
למטופלת קיימת זכות תביעה נגד הרופא, בגין פגיעה באוטונומיה. המטופלת תוכל להגיש תביעה כספית לבית המשפט ולקבל פיצוי.
אם נגרם למטופלת נזק פיזי משמעותי בשל הטיפול הרפואי, אשר לא הייתה מודעת לאפשרות התרחשותו הייתה בוחרת שלא לבצע את ההליך הרפואי, תוכל לתבוע, בנוסף לפגיעה באוטונומיה, גם פיצוי כספי בגין הנזקים השונים שנגרמו לה בשל הטיפול הרפואי: בין אם מדובר בנזקים פיזיים אשר גרמו לאובדן כושר עבודה ובין אם בנזקים נפשיים, בלתי ממוניים כמו עוגמת נפש וכאב וסבל.
