רשלנות רפואית בהגדלת חזה בהזרקה

בשנים האחרונות נרתמה הרפואה לתחום האסטטיקה. בעזרת הידע והניסיון שנצברו, ניתן היום לשנות ולעצב כמעט כל חלק בגוף האדם בפרוצדורות כירורגיות שונות.

עיצוב, הרמה, או הקטנת חזה, הם טיפולים שכיחים ופופולאריים. הטיפולים לשיפור מראה החזה נועדו בין היתר לשפר את הבטחון העצמי ואת שביעות הרצון של האישה מגופה. נשים כמעט בכל הגילים שמעוניינות לשנות את גודל החזה שלהן או צורתו יכולות לעשות זאת באמצעות ניתוחים ופרוצדורות כירורגיות שונות.

עם זאת, צריך לתת את דעת לכך, שלמרות הפופולאריות והידע שנצבר אצל פלסטיקאים וכירורגים המומחים, ניתוחים להגדלת חזה עלולים גם היום להסתיים בכישלון, ורשלנות רפואית עלולה לגרום לסיבוכים ולנזקים בלתי הפיכים.

הגדלת חזה בפרוצדורה שאינה ניתוחית

בשל סיכונים וחששות מניתוח סטנדרטי להגדלת חזה באמצעות שתלים, פותחה שיטה חדשה להגדלת חזה באמצעות הזרקה. מדובר בהליך קל יחסית שהפך למבוקש. באמצעות הזרקת חומרי מילוי המשמשים לטיפולים פלסטיים כמו מקרוליין – חומר זמני שנעשה בו שימוש לצורך מילוי קמטים, או שומן הגוף שנלקח מאזורים אחרים – ניתן למלא ולהגדיל את החזה.

הפרוצדורה יחסית פשוטה, והיא אינה מבוצעת בהרדמה מלאה כמו בהשתלת שתלי סיליקון, אלא בהרדמה מקומית. הטיפול בהזרקה אינו נחשב לניתוח אבל הוא עדיין בגדר פעולה רפואית. ההחלמה קצרה יותר מהחלמה אחרי ניתוח השתלת סיליקון, ההתאוששות מהירה יחסית, ומדובר בטיפול מהיר.

עם זאת, חשוב לדעת שמדובר בשיטה חדישה יחסית, לעומת השיטה הותיקה של הגדלת חזה באמצעות שתלים, וטרם נצבר מספיק ניסיון קליני בהזרקה לצורך הגדלת חזה, וקיימות דעות שונות בקשר לכך. הפרוצדורה אינה מיועדת לטווח ארוך, התוצאה אינה מחזיקה מעמד זמן רב, ויש לבצע אותה שוב כל מספר שנים מאחר וחומר המילוי נספג בגוף. כמו כן חשוב לדעת כי השינוי המושג בנפח החזה בעקבות הזרקה הוא יחסית קטן, שכן ההזרקה נועדה להגדלת חזה קלה עד בינונית בלבד.

רשלנות בהליך של הגדלת חזה בהזרקה

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא מטפל לא עמד בסטנדרט הרפואי הנדרש ממנו , כאשר המעשה הרשלני גרם לנזק, וכאשר קיים קשר סיבתי בין המעשה הרשלני ובין הנזק.

על אף שהפרוצדורה של הגדלת חזה בהזרקה נראית פשוטה ובטוחה יחסית, העדר הקפדה על נהלים מקדימים, ועל דיוק בביצוע כמפורט  – עלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים.

אי ביצוע בדיקות מקדימות ותשאול רפואי עולים כדי רשלנות רפואית:

העדר פגישת ייעוץ לפני הטיפול, ואי ברור סיבת ההפניה והציפיות של המטופלת מהתהליך ;

העדר אבחון מצבה הרפואי של האישה, אם עברה ממוגרפיה ומה תוצאותיה, מחלות רקע, מחלות כרוניות/משפחתיות, רגישויות, אלרגיות לחומרים ולתרופות, רשימת תרופות, ניתוחים בעבר, וכולי;

העדר בדיקה של המטופלת;

העדר התנהלות לפי נוהל רפואי מוסכם והעדר מקצועיות;

העדר הסכמה מדעת – מהווה רשלנות רפואית

כאשר ההליך לא הוסבר למטופלת כהלכה, והרופא לא ווידא שהיא הבינה את ההליך ואת הסיבוכים או הסיכונים שעלולים לקרות
כגון נפיחות, א-סמטריה, וסיבוכים אחרים כמו דחייה של החומרים המוזרקים, התפתחות אלרגיה, זיהום, נמק, או היווצרות עודף של מילוי במקום מסוים – מדובר במחדל;

המטופלת צריכה לדעת שהזרקת שומנים כלולה להשפיע על מערך הנוזלים בגוף ויכולים להיות נזקים עקב כך;

כמו כן עליה לדעת שהתוצאה יכולה להיות : העדר אחידות בין חלקי החזה, ספיגה שונה של החומר, ויעילות ההזרקה לטווח קצר;

כל מחדל בקשר לקבלת הסכמה מדעת של המטופלת ולהבטחת המודעות שלה להליך, לסיכונים ,ולתוצאות, מהווה רשלנות רפואית.

רשלנות במהלך הפרוצדורה

אי בדיקת  האזור שמועד להזרקה ו/או בצוע לא מקצועי של ההזרקה – מהווים רשלנות רפואית אם נגרם נזק.

רשלנות אחרי ההזרקה

כאשר הרופא לא ביצע מעקב טיפולי שוטף אחרי ביצוע הפרוצדורה ונגרם נזק עקב כך.

פניה לעורך דין

כאשר  עולה חשש לרשלנות רפואית, חשוב לפנות מיד לעורך דין מנוסה בתחום. חשוב לשמר מסמכים רפואיים כדי שעורך הדין יוכל להעריך את הסיכויים להצלחת התביעה. במקרים מסוימים ינסה עורך הדין להגיע להסדר פשרה. נדרשת חוות דעת רפואית נגדית של מומחה רפואי בתחום, שיעיד כי למטופלת נגרם נזק רפואי, אסתטי, מפח נפש, וכולי.