רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בתסמונת קושינג

בלוטת האדרנל (בלוטת יתרת הכליה), דואגת לווסת ולאזן את תפקודם של אברי הגוף באמצעות הפרשת הורמונים של קורטיזול (הורמון ששיך למשפחת הגלוקוקורטיקואידים) ואדרנלין. תסמונת קושינג היא למעשה סוג של הפרעה הורמונאלית, אשר נגרמת בשל הפרשת יתר של הורמון הקורטיזון בגוף, בין היתר בגלל שינויים בבלוטת האדרנל, או גם בגלל גידול שפיר.

סיבה נוספת להמצאות של יתר קורטיזון בגוף יכולה להיות בגלל עודף של סטרואידים ממקור חיצוני .

תסמינים קליניים של המחלה

סימנים של  תסמונת קושינג הם רבים ותופעות הלוואי בעלות השפעה נכרת גם לטווח הרחוק. מדובר בין היתר בהשמנה ועליה קיצונית במשקל, התעגלות של הפנים ( תופעה המכונה "פני ירח"), אדמומיות של אזור הצוואר והפנים, לחץ דם גבוה, סכרת ויצור יתר של גלוקוז, עליה ברמת השומנים בדם, דלדול של שרירים ועצמות בשל פירוק רקמות שומן וחלבון, חולשת שרירים, אוסטרואפרוזיס ואוסטאופניה (דלדול העצם בגלל אבדן סידן), שטפי דם תת עוריים מאחר ובעקבות רמה גבוה של סטרואידים בגוף העור הופך לדקיק ונפגע וקלות,  פגיעה במערכת העצבים, דיכאון, מצבי רוח, פגיעה במערכת החיסון וסיכון גדל לזיהומים, וכולי.

כמו כן עודף בסטרואידים עלול לשבש את הפעולה של הורמונים אחרים בגוף בין היתר למשל פגיעה בהורמון שאחראי על פעילות בלוטת התריס.

רשלנות באבחון

רשלנות באבחון מתרחשת בדרך כלל בגלל האיחור והעיכוב בגילוי המחלה.

התסמינים הקליניים כמו השמנה, עלייה ברמות הסוכר, יתר לחץ דם, אוסטאופרוזיס, וכולי , הבאים לביטוי אצל החולה צריכים להדליק נורה אדומה אצל הרופא המטפל.

חשוב מאוד, לבצע בדיקות אשר יכולות לגלות את קיומה של המחלה ולאבחן אותה במועד, כדי  לאפשר את הטיפול בה והקטנת הנזקים. ניתן לאבחן את המחלה באמצעות הדמיות של צילומי רנטגן, MRI  ואולטרסאונד של בלוטת האדרנל, ובדיקות דם ושתן.

מהפסיקה בענין רשלנות באבחון תסמונת קושינג :

באחד המקרים הוגשה תביעה בשל רשלנות באבחון בתסמונת קושינג. התובעת טענה שהרופאים אחרו לאבחן את המחלה אשר פרצה אצלה כשהיתה בהריון, ונגרמו לה נזקים רבים בשל אי גילוי בזמן. התובעת טענה שהרופאים לא שמו לב לתסמינים שונים כגון ששמנה באופן קיצוני, צווארה היה נפוח, ושריריה מדולדלים.

נבדקו רשומות רפואיות של האישה בזמן ההיריון ותסמיני המחלה שהופיעו אצלה, אולם נקבע כי האישה לא התלוננה על תסמינים אילו בפני הרופאים מאחר וכנראה שייכה אותם למצבה ההריוני. עם זאת, נקבע כי הרופאים יכלו לדעת והיה עליהם לדעת, שהיא סובלת מהתסמונת לאור מצבה הקליני וחלק מהתסמינים, דבר שאולי מצביע על רשלנות רפואית. מאידך ,על פי דעת מומחה לגבי חלק מהסימנים, לא ניתן היה לגלות ולהגיע למסקנה שהתובעת חולה בתסמונת קושינג.

רשלנות במעקב

קיימת חשיבות לתעד ולעקוב אחרי הפרשת יתר של סטרואידים כדי לשלול את תופעות תסמונת קושינג.

ניתן לעקוב באמצעות מספר אופנים :

דיכוי הפרשה של סטרואידים בגוף,  ומדידה של רמות הקורטיזון בבוקר. אם הרמה גבוהה הדבר עלול להעיד על עודף סטרואידים בגוף, שלא ממקור חיצוני. לחילופין, מדידה של  רמות הקורטיזון בלילה, שכן אז הרמה של הסטרואידים בדם אמורה לרדת, ואם נצפית רמה גבוהה, נוצר חשד להפרשה עודפת;

בדיקות הדמיה של בלוטת האדנלים;

איסוף שתן 24 שעות וזאת לצורך מדידת הקורטיזון בשתן;

אולטראסאונד של הבטן;

רשלנות בטיפול

אחת הסיבות להפרשת יתר של הורמון הקורטיזון היא גידולים בבלוטות האדרנל (יתרת הכליה) אשר מהן מופרש ההורמון. גידולים שפירים יכולים להפריש הורמון ביתר. עם זאת קיים תמיד חשש, ונדרש מעקב, מאחר וגידולים אילו עלולים להפוך (כמו כל גידול) גם לגידולים סרטניים ולייצר גרורות. על כן, חשוב מאוד לבצע בדיקות הדמיה של בלוטת האדרנלים במקרה שמופיעים תסמינים קליניים רלוונטיים לתסמונת. אם מתעורר חשד לגידול או לממאירות של קליפת בלוטת יתרת הכליה, יש לטפל להסיר אותו, ולשלוח לבדיקה פתולוגית. אם חלילה מתגלות גם גרורות לגידול ממאיר מטפלים באמצעות כימותרפיה, גלי רדיו וכולי.

כמו כן כדי לא להיקלע לרשלנות טיפולית – ניתן לתת טיפול תרופתי מתאים עד לניתוח הכרחי.