רשלנות רפואית בבדיקת רנטגן

בדיקת רנטגן היא בדיקה רפואית שמשמשת לאבחון של בעיות שונות שלא ניתן להבחין בהן בעין. התחום שנעשה בו השימוש הרב ביותר בבדיקת רנטגן הוא תחום האורתופדיה, שכן באמצעות צילום רנטגן ניתן לאתר שברים בעצמות, מומים מולדים בעצמות, חבלות בעצמות מסוגים שונים ועוד.

בנוסף לכך, נעשה שימוש נרחב בבדיקות רנטגן בתחום רפואת השיניים. כך למשל נהוג לבצע צילום רנטגן של השיניים לקראת טיפולים מורכבים כמו טיפול שורש, עקירת שיני בינה ועוד.

רשלנות רפואית מסוג אי הפנייה לצילום רנטגן

בדיקת רנטגן היא בדיקה פשוטה יחסית שעלותה נחשבת לנמוכה יחסית לעלות הכרוכה בבדיקות הדמיה אחרות כמו למשל CT או MRI. בנוסף לכך זמן ההמתנה לבדיקה נחשב לקצר יחסית, שכן במדינת ישראל ישנם מכוני רנטגן רבים המחזיקים בציוד הרלוונטי. לפיכך, במקרים מסוימים אי שליחה לצילום רנטגן יכולה להיחשב בהחלט כמקרה של רשלנות רפואית.

כך למשל היה במקרה של ר.פ מקרית שמונה. ר.פ נפלה על שיניה ושברה אותן. כשהגיעה לרופא השיניים שלה, החליט זה האחרון כי ישנו צורך לעקור את שיניה ולבצע השתלת שיניים כיוון שהנזק לשיניים היה גדול מאוד ולא ניתן היה לתקנו. במהלך העקירות התברר לרופא כי מצבן של השיניים היה בכי רע עד כדי כך שלא היה מנוס מלבצע טיפול כירורגי.

זמן קצר לאחר הטיפול חשה התובעת כאבים חמורים ביותר באזור הניתוח ולכן חשה לחדר מיון. בבית החולים נערכו לה הבדיקות המתאימות והתברר כי במהלך העקירה נגרם לה שבר חמור ברצפת הסינוס המקסילרי.

ר.פ הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית ובפסק הדין נכתב כי לו היה משכיל הרופא לשלוח את התובעת לצילום רנטגן, יכול היה לראות כי לא ניתן לבצע עקירה פשוטה עקב מצב השיניים של התובעת. בעקבות זאת נפסקו לתובעת פיצויים על סך חמישים אלף ₪.

רשלנות רפואית באבחון של צילום רנטגן

במקרים מסוימים הבדיקה בוצעה כהלכה אך חרף כך התרחש מקרה של רשלנות רפואית. כך למשל היה במקרה של ג.ע מפתח תקווה שהגיע לבדיקת רנטגן בעקבות תלונות על שיעול טורדני וכאבים בחזה. הצילום נועד לאבחן את מקור התסמינים ובוצע בשנת 1996.

לרוע מזלו של ג.ע, הרופא שהיה אמון על פענוח הצילום לא היה מיומן מספיק בביצוע האבחנה ולפיכך נאמר לג. ע כי מצבו הבריאותי תקין וכי אין לו כל סיבה לדאגה. ג.ע נשלח חזרה לביתו ונרשמו לו תרופות שמיועדות לטפל בשיעול.

רק שנתיים מאוחר יותר, כאשר הגיע לחדר מיון עם תלונות על קוצר נשימה חמור, התגלה כי בריאתו השמאלית התפתח גידול ממאיר וכי הוא סובל מסרטן הריאות. לאחר שנתיים של מאבק קשה במחלת הסרטן, הלך ג.ע לעולמו. בפסק הדין נכתב כי לו היה הרופא מאבחן את הגוש בשלב מוקדם יותר, כלומר לאחר שבוצעה בדיקת הרנטגן בשנת 1996, ניתן היה להגיש טיפול מוקדם ולהציל את חייו של ג.ע.

כיצד ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת רנטגן?

כאשר ישנו חשד כי התקיימה רשלנות רפואית בבדיקת רנטגן, הדבר הראשון יש לעשות הוא ליצור קשר עם עורך דין לענייני נזיקין שעוסק בתחום התביעות שנסובות סביב מקרים של רשלנות רפואית.

על עורך הדין ללמוד את פרטי המקרה ולהחליט האם מדובר במקרה שמצדיק הגשת תביעה משפטית. חשוב להבין כי לא כל מקרה שבו נגרם נזק למטופל או לנבדק הוא אכן תוצאה של רשלנות רפואית שכן במקרים מסוימים לא ניתן היה למנוע את הנזק.

בין יתר תפקידיו, על עורך הדין לאתר רופא מומחה שעוסק בתחום הרנטגנולוגיה, רפואת השיניים או האורתופדיה (בהתאם לנסיבות המקרה) וזאת במטרה שיכתוב את חוות דעתו הרפואית המקצועית בעניין. חוות הדעת הרפואית שיש לצרף לכתב התביעה צריכה להכיל סקירה של מקרים דומים, לדון בפרטי ובנסיבות המקרה הרלוונטי, לקבוע את שיעור הנזק שנגרם למטופל וכן להראות כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק שנגרם למטופל.

ללא הגשה של חוות דעת רפואית לא ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אלא במקרים חריגים במיוחד ובכל מקרה ללא הגשה של חוות דעת רפואית לא ניתן למקסם את גובה הפיצויים הסופי שייפסק לתובע.