טיפולי פוריות הם טיפולים רפואיים שמתבצעים לאחר שאובחן מצב של עקרות ולאחר שאובחן הגורם למצב זה. ישנם טיפולי פוריות שמיועדים עבור גברים כמו למשל השבחת הזרע או צנתור שמטרתו לשפר את כניסת החמצן לאשך וכמובן שגם ישנם טיפולי פוריות שמיועדים עבור נשים כמו למשל טיפולים הורמונאליים שונים שמטרתם לעודד ביוץ.
במקרים מסוימים בהם בוצעה הזרעה מלאכותית במשך שש פעמים וכולן כשלו, יומלץ לבצע הפריה חוץ גופית. מדובר על תהליך מיוחד שבו מבצעים הפריה מלאכותית בתנאי מעבדה ואת הביצים המופרות מחדירים חזרה לרחם.
האם טיפולי פוריות נחשבים להליך רפואי מסוכן?
באופן עקרוני טיפולי פוריות נחשבים להליך מתיש מאוד מבחינה נפשית שעלול לגרום גם לשחיקה פיזית. בנוסף לכך, אכן ישנם סיכונים מסוימים בהם כרוכים הטיפולים השונים. בין היתר מדובר על לידות בהן נולדים מספר עוברים או לידות פגים, זיהומים או דימומים שהתרחשו בעקבות דקירה של השחלה שמהווה חלק מטיפולי פוריות מסוימים, הצטברות של נוזלים באזור הבטן של האישה, התנפחות של השחלות ועוד.
עם זאת, חשוב לזכור שלא כל מקרה שבו נגרם נזק בעקבות טיפולי פוריות יכול להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים רבים הנזק שנגרם הופיע על רקע של ביצוע פעילות רפואית מקובלת ונחשב לאחד מהסיבוכים המוכרים.
על מנת לבדוק האם הנזק שנגרם לאישה או לגבר הוא תוצאה של רשלנות רפואית, ישנו צורך להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בתחום באופן ספציפי. בדרך כלל במקרים של תביעות מסוג זה נדרשת חוות דעת מקצועית של רופא מומחה על מנת לבסס את התביעה ולהוכיח כי אכן ישנו קשר סיבתי בין הטיפולים לנזק שנגרם וכי הנזק נגרם בעקבות מקרה של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת
בכל מקרה שבו מטופל עתיד לעבור פעולה רפואית כלשהי, על הרופא להסביר לו פרטים רבים ככל האפשר בנוגע לפעולה שהוא עתיד לבצע בו כשהדבר נכון לגבי ניתוח מורכב בדיוק כשם שהוא נכון במקרים של טיפולי פוריות.
במידה ומדובר על טיפולי פוריות שמבוצעים באישה על הרופא להסביר לה על מצבה הרפואי, לעדכן אותה בנוגע לאופן הפעולה של ההליך הרפואי, ליידע אותה בנוגע לאלטרנטיבות השונות שעומדות לרשותה, להסביר לה באופן מפורט על הסכנות הכרוכות בטיפולים השונים ועל הסיבוכים האפשריים ועוד. כל חריגה מהפרוטוקול המקובל יכולה להוות עילה לתביעה אפילו במקרים בהם לא הוכח נזק.
כך למשל נשים רבות לא מודעות לכך שישנם טיפולי פוריות מסוימים שמעלים את הסיכון לחלות בסוגי סרטן מסוימים כמו סרטן השד למשל. ישנן נשים שהמידע הזה לא נמסר להן לפני תחילת הטיפולים ובמידה ואכן היה נמסר להן בזמן, היו מחליטות לוותר על הטיפולים כליל.
דוגמה לרשלנות רפואית בשל אי הסכמה מדעת
דוגמא לנזק שאכן נגרם לאישה כתוצאה מטיפולי פוריות היא המקרה של חווה (שם בדוי) מגבעתיים שברחמה הושתלו ארבע ביציות מופרות לאחר שלא הצליחה להיכנס להיריון במשך שנה וחצי.
ההפריות המלאכותיות עברו בהצלחה וכל ארבעת הביציות המופרות נקלטו בהצלחה גם כן ברחמה של חווה. אי לכך, בשבוע החמישה עשר להריונה של חווה, הוחלט לאשפז אותה כדי לדלל שניים מהעוברים שנקלטו ברחמה.
לאחר שחומרי ההרדמה החלו לפעול והכרתה של חווה כבר הייתה מטושטשת, החתים אותה הרופא המנתח על טופס הסכמה מדעת ומאוחר יותר התברר כי הליך דילול העוברים לא הסתיים בהצלחה.
חווה איבדה את כל ארבעת העוברים שהחלו להתפתח ברחמה והחליטה לתבוע את הצוות הרפואי. בכתב התביעה נטען כי לא הוסבר לה על הסכנות הכרוכות בהליך הרפואי שעברה וכן הועלם ממנה מידע בנוגע למידת הניסיון של הרופא הראשי בתחום דילול העוברים. בפסק הדין נפסקו לחווה פיצויים בגובה של מאתיים אלף ₪.
מקרים נוספים של רשלנות רפואית בטיפולי פוריות
ישנם אינספור מקרים בהם הוגשו תביעות בגין רשלנות רפואית על רקע של טיפולי פוריות. כך למשל בבריטניה אירע לפני שנים ספורות מקרה שבו הושתלו ביציות מופרות של אישה ברחמה של אישה אחרת ובמקרה אחר נלקחו מנשים תרומות ביציות מבלי שהיו מודעות לכך כלל (פרשת הביציות המפורסמת).
במקרים אחרים נגרמו לנשים נזקים גופניים משמעותיים כתוצאה ממתן הורמונים במינון לא נכון או כתוצאה מפציעה שאירעה במהלך השתלת הביציות המופרות ברחם או שאיבת הביציות.
כפי שציינו, לא כל מקרה של נזק שנגרם בעקבות טיפולי פוריות אכן מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות וכל מקרה צריך להיבדק לגופו.
