רשלנות רפואית – דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית - דלקת קרום המוחדלקת קרום המוח או דלקת העוצבה היא מחלה דלקתית שפוגעת בקרומים הרכים של המוח.

הגורמים למחלה הם פתוגנים שיכולים להיות נגיפים או חיידקים כשהגורמים הבולטים ביותר למחלה נכון לכתיבת שורות אלה הם חיידקים מסוג המופילוס אינפלואנזה, סטרפטוקוקוס ופנאומוקוק.

התסמינים של המחלה כוללים בין היתר קשיון של שרירי הצוואר, ערפול חושים, כאבי ראש, סחרחורת, צמרמורות, בחילות, הקאות ועוד. התקופה בה שיעור ההידבקויות במחלה הוא הגבוה ביותר היא בגיל חצי שנה כשכיום ידוע כי שישים אחוז מהחולים הם בני פחות משניים עשר חודשים וקרוב לתשעים אחוז מהחולים הם בני פחות מחמש שנים.

מה הוא הטיפול במחלה?

לפני שנדבר על טיפול יש לציין כי במדינת ישראל החיסון נגד החיידק שנקרא המופילוס אינפלואנזה נמצא בשגרת החיסונים וניתן בארבע מנות (בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה).

במקרים של הדבקה בדלקת קרום המוח הטיפול ניתן בהתאם לגורם המחלה. כך למשל אם מדובר על הדבקה נגיפית לרוב אין צורך בקבלת טיפול כיוון שבדרך הכלל המחלה תעבור מאליה (אלא אם כן מדובר על נגיף ההרפס) אך אם מדובר על מחלה חיידקית, הטיפול יכלול מתן תוך ורידי של אנטיביוטיקה בהתאם לסוג החיידק שהביא להתפרצות המחלה.

רשלנות רפואית באבחון של דלקת קרום המוח

אחד האתגרים במחלת דלקת קרום המוח הוא באבחון שלה מהסיבה הפשוטה שהתסמינים האופייניים למחלה יכולים להעיד בין היתר על קיום של מחלות אחרות שמזכירות מאוד את דלקת קרום המוח.

לפיכך, לא אחת מתעוררים מקרים בהם המחלה לא אובחנה כראוי ולכן החולים לא זכו לטיפול המתאים להם. לרוע המזל דלקת קרום המוח יכולה במצבים מסוימים להיות קטלנית ולהוביל לפגיעה מוחית קשה ואף להביא למותו של החולה ולפיכך אבחון נכון הינו קריטי.

על מנת להבהיר עד כמה רשלנות רפואית מסוג כשל באבחון יכולה להיות קטלנית נזכיר את סיפורה של גלית (שם בדוי), בת החמש מנהריה שהגיעה לקופת חולים בעקבות חום גבוה של שלושים ותשע מעלות צלזיוס.

האחות שבדקה את גלית הפנתה אותה לרופא המרפאה שנתן לה טיפות אופטלגין ושיחרר אותה לביתה עם הנחיות למנוחה לאחר שחום גופה ירד מעט. יום למחרת חום גופה עלה בצורה דרסטית והילדה הובהלה ללא הכרה לחדר מיון שם הידרדר מצבה במהירות והרופאים נאלצו לקבוע את מותה.

בכתב התביעה נטען כי לו היה משכיל הרופא לזהות את הסימנים החשודים ולשלוח אותה לבצע בדיקת ניקור מותני, הרי שניתן היה להעניק לה טיפול אנטיביוטי ולהציל את חייה. משום שכל שעשה הרופא הוא לטפל בתסמין החום הגבוה על ידי מתן אופטלגין במקום לרדת לפשר הופעת החום, פסק השופט כי מדובר היה על מקרה של רשלנות ולטובת הוריה של המנוחה נפסקו פיצויים בגובה של מיליון ₪.

רשלנות רפואית בניקור מותני

הבדיקה הטובה ביותר שמשמשת לאבחון של דלקת קרום המוח נקראת בדיקת ניקור מותני. במהלך הבדיקה מוחדרת מחט חלולה לגב המטופל בין החוליה הרביעית לחמישית שבעמוד השדרה ובעזרתה שואב הרופא דגימה בנפח מסוים מהנוזל השדרתי על מנת לבדוק אותו. בדיקה זו מיועדת לאבחון של דלקת קרום המוח ולאבחון של מגוון מחלות אחרות כמו למשל עגבת, טרשת נפוצה ועוד.

לפני מספר שנים הוגשה תביעה נגד בית חולים בו עבדה רופאה מתמחה שביצעה את הבדיקה באישה שסבלה במשך כחצי שנה מכאבי ראש חזקים ומטשטוש ראייה בעין ימין. לרוע המזל בעקבות הבדיקה החולה הלכה לעולמה.

מתברר כי במקרים של לחץ תוך גולגולתי מוגבר, שגרם לכאבי הראש הכרוניים במטופלת, יש לערב בבדיקה רופא נוירולוג מומחה. בעקבות הבדיקה המנוחה חוותה צניחה של גזע המוח, מצב שיכול היה להימנע לו היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטה על אי קיום או קיום הבדיקה נוירולוג מומחה.

בכתב התביעה נקבע כי בית החולים התרשל בכך שלא הדריך את הרופאה המתמחה בנוגע לאופן ההתנהגות במקרה המיוחד של האישה וכי הרופאה התרשלה בכך שלא ביקשה סיוע של רופא ותיק בביצוע הבדיקה שעלולה להיות כרוכה בסיכונים משמעותיים לנבדקים.

דילוג לתוכן