נוירולוגיה היא הענף הרפואי שעוסק בתפקוד של מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית.
מדובר על תחום נרחב מאוד שלו תת התמחויות רבות. בין היתר הנוירולוג אחראי לאבחון ולטיפול במגוון רחב של מצבים וביניהם אפילפסיה, בעיות כאב שמקורן במערכת העצבים, הפרעות שינה, פגיעות מוח, הפרעות התפתחותיות שונות ועוד.
על מנת לקבל במדינת ישראל את התואר רופא מומחה בנוירולוגיה יש להשלים חמש שנות התמחות במחלקה נוירולוגית בבית חולים ולעבור בחינות הסמכה מתאימות. ההתמחויות בתחום זה יכולות להיות למשל נוירוגריאטריה, נוירופדיאטריה ועוד.
מהם הגורמים למחלות נוירולוגיות?
ישנם גורמים רבים למחלות נוירולוגיות. בין היתר מדובר על הגורמים הבאים:
- גנטיקה – ישנן מחלות נוירולוגיות רבות שמתרחשות באופן בלעדי או חלקי כתוצאה מקיום של מוטציה גנטית. המרכיבים של חלק מהמחלות האלו ברורים עד תום כשמרכיבים של מחלות אחרות טרם פוענחו עד הסוף ונמצאים במחקר מעמיק ואינטנסיבי.
- מומים מולדים – מומים מולדים במערכת העצבים המרכזית יכולים להתרחש גם על רקע שאינו גנטי. כך למשל חסימה של אספקת החמצן לעובר עלולה להוביל לפגיעה עצבית שתבוא ליד ביטוי בשיתוק מוחין למשל.
- חבלות ראש – חבלות ראש חוזרות מהוות את אחד מגורמי הסיכון למחלת האלצהיימר למשל אך חבלות ראש מוקדמות גם כן עלולות לגרום לנזקים נוירולוגיים רבים.
- מחלות על רקע זיהומי – נגיפים, חיידקים ודומיהם יכולים בהחלט להוביל לפגיעה בעצבים כמו למשל במקרה של דלקת קרום המוח.
- גידולים ממאירים – כמו בכל סוג של רקמה בגוף האדם, גם מערכת העצבים אינה חסינה מפני הופעה של גידולים ממאירים או שפירים.
- מחלה ראשונית – ישנן מחלות רבות שמובילות לפגיעה עצבית. כך למשל מחלת הסוכרת עלולה להוביל לתופעה שנקראת נוירופתיה סוכרתית שבה נפגעים העצבים הפריפריאליים כתוצאה מבעיה באספקת הדם.
רשלנות רפואית באבחון בעיה נוירולוגית
ישנן בעיות נוירולוגיות שבמידה והן מאובחנות בזמן, ניתן למנוע את הנזקים הצפויים מהן. עם זאת, במידה והמחלות אינן מאובחנות בזמן, הן עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך וקבוע. זהו למשל המקרה במחלת הווסקוליטיס – דלקת של כלי הדם. ישנם סוגים רבים של ווסקוליטיס שיכולים לפגוע בכלי דם שונים לרבות כלי הדם שמובילים דם למוח.
בתביעה שהוגשה על ידי אישה בת חמישים ושלוש מבאר שבע נטען כי בשל אבחון לקוי ואי הגשת טיפול נגרם לה נזק בלתי הפיך לרקמת המוח. בכתב התביעה צוין כי התובעת ניגשה במהלך שלוש שנים כשמונה פעמים לקבל טיפול רפואי בחדר מיון ופעם אחר פעם תלונותיה לא נבדקו לעומק.
בחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה נכתב כי לו הייתה מאובחנת בשלב מוקדם והייתה מטופלת בסטרואידים כמקובל במקרים כאלו, הרי שהנזק החמור שנגרם לה היה נמנע. עם זאת, מאחר ולא אובחנה בזמן ולא הוגש לה טיפול, סובלת התובעת מנכות צמיתה וזקוקה לסיוע בביצוע של פעילויות יומיומיות פשוטות.
רשלנות בניתוח נוירולוגי
כל ניתוח באשר הוא ולא כל שכן ניתוחים נוירולוגיים נושא עמו סיבוכים מסוימים שהינם בעלי פוטנציאל מסוים להתרחשות. עם זאת, לא כל מקרה שבו נגרם למנותח נזק כתוצאה מהניתוח אכן מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
על מנת להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות יש להביא עדות של רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה שתפקידו להראות כי אכן נגרם נזק, כי אכן הנזק קשור באופן סיבתי לניתוח שבוצע במטופל וכי אכן הוא נגרם כתוצאה מרשלנות. במקרים רבים מאוד אכן נגרמו למטופלים נזקים, אך נזקים אלו לא היו תוצאה של רשלנות כי אם תוצאה של סיבוכים שלא ניתן היה למנוע אותם.
במקרה של שאול (שם בדוי) מגבעתיים למשל הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית שלטענתו התרחשה בעת שנותח במוחו. שאול סבל מגידול ממאיר בגזע המוח ולכן עבר ניתוח להסרת הגידול. לרוע המזל לאחר הניתוח הוא נותר משותק מהצוואר ומטה.
במקרה הנ"ל פסק בית המשפט כי לא מדובר על מקרה של רשלנות רפואית, שכן המנתח פעל בהתאם לרמת הזהירות הסבירה המצופה ממנו ולא חרג מהפרוטוקול המקובל בענף. הפגיעה הנוירולוגית ממנה סובל המנותח הייתה במקרה שלו בלתי נמנעת ולכן לא נפסקו לו כל פיצויים.
על מנת להבין האם ישנה עילה להגשת תביעה לקבלת פיצויים בגין רשלנות רפואית ישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום.
