מיגרנה משויכת לקבוצת כאבי ראש ראשוניים, כאבי ראש שמקורם אינו ברור.
היא באה לידי ביטוי בכאבי ראש המופיעים בפעימות בצד אחד של הראש. פעמים רבות מלווים כאבי הראש בתופעות נוספות כמו בחילות עד כדי הקאות, רגישות לאור או לרעש.
התקף מיגרנה יכול להמשך בין מספר שעות לשלושה ימים. הגורם להיווצרות מיגרנות עדיין אינו ברור לחלוטין.
המיגרנה מוגדרת כמחלה מוחית שעל פי השערות אחד הגורמים לה הוא גורמים שונים במערכת העצבים כמו תהליכים דלקתיים מביאים לשיבושים בפעילות המוחית ויוצרים את הכאבים.
אאורה- מצאתי!
אחד הסימנים הבולטים לאבחון כאב ראש כמיגרנה הוא האאורה. מיגרנות מסווגות למיגרנות עם אאורה או מיגרנות ללא אאורה, כאשר כשליש מן המיגרנות הן מיגרנות עם אאורה. אאורה היא סימנים מקדימים למיגרנה היכולים לבוא מספר שעות לפני קבלת ההתקף.
אאורה יכולה לכלול הפרעות בראיה כמו הבזקי אור או ראיית נקודות שחורות, עקצוצים שמתחילים בגפיים ומתקדמים מעלה לכיוון הראש, כולל השפתיים והלשון, סחרחורת, לעיתים קושי בדיבור ובמקרים חריגים גם אובדן הכרה. האאורה יכולה להמשך בין מספר דקות לשעה.
הטיפול במיגרנות
אין טיפול ספציפי במיגרנות. הטיפול יכול להיות תרופות משככות כאבים מסוג הפרצטמול כמו אקמול או דקסמול וגם אופטלגין או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כמו אדויל או נורופן. הטיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת ניתן לרוב בשלבים ההתחלתיים של גילוי המיגרנה או להתקפים המוגדרים קלים.
לכאבים והתקפים חמורים יותר נעשה מעבר לטיפול בטריפטנים- תרופות יעודיות למיגרנה. כאשר מדובר על התקפים חוזרים מותאם טיפול תרופתי מונע אשר אמור להפחית את תדירות ההתקפים וחומרתם.
המיגרנה כסימפטום לתופעה חמורה יותר
אחת הפעולות החשובות שאמור לבצע רופא שהמטופל מתלונן בפניו על תסמיני מיגרנה היא שליחתו לבדיקות על מנת לוודא שהמיגרנה אינה סימפטום למחלה או תופעה חמורה יותר. נמצא קשר בין מיגרנה עם אאורה לבין שבץ מוחי, למשל.
הוכח כי האאורה מעלה את הקרישיות בדם ולכן יכולה לגרום לשבץ במיוחד בקרב מעשנים. באחריותו של רופא לוודא כי אין סיבה אחרת לכאב הראש ולשלוח את המטופל לבדיקות שונות כמו בדיקות דם, שישללו זיהום במערכת העצבים או הימצאות כמות רעלים גדולה בכלי הדם, בדיקת סי. טי שתשלול הימצאות גידולים וזיהומים או דימום מוחי, MRI למוח וכלי הדם או ניקר מותני בעת הצורך.
היכן יכולה להיות רשלנות רפואית באבחון וטיפול במיגרנה?
אבחון וטיפול נכון יכולים להקל על חולה ולהיטיב את מצבו. לעומת זאת, אבחון וטיפול שאינם נכונים יכולים להחמיר את המצב.
רשלנות באבחון: רשלנות באבחון יכולה לגרום נזק בעיקר כאשר החולה אינו נשלח לבדיקות מקיפות לבירור מקור כאבי הראש והכאבים מאובחנים כמיגרנה בלי לרדת לשורש הבעיה. כאמור, מיגרנה יכולה להיות רק תסמין לבעיה חמורה הרבה יותר הדורשת טיפול בפני עצמו. רופא שמסתפק באבחון הכאבים כמיגרנה יכול לגרום לנזק גדול לחולה.
חובתו של הרופא לשלוח את החולה לכלל הבדיקות האפשריות- בדיקות דם, סי. טי או MRI בכי לעלות על מקור הבעיה ולא להסתפק רק באבחון המיגרנה ומתן טיפול תרופתי להקלה על כאבים. אם הכאבים נובעים מגידול מוחי, לדוגמה, החולה נמצא בסכנה אמיתית.
רשלנות בטיפול: מתן משככי כאבים ונוגדי דלקת למשך תקופה ארוכה מדי עלול לגרום לנזקים למערכת העיכול. יכולות להתפתח תופעות כמו כיבים בקיבה או מעי רגיז אשר יקשו עוד על חיי המטופל הסובל ממיגרנה. על רופא להיות עם היד על הדופק ולתת טיפול תרופתי מתאים, כשטיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת צריך להנתן לתקופה קצרה ככל האפשר.
רשלנות במעקב: אמנם מעקב נכון תלוי גם בחולה עצמו, עד כמה הוא מגיע לרופא לבדיקות באופן סדיר או מדווח על שינויים, אך במידה וחולה מדווח על שינויים, חוסר יעילות של התרופה או תופעות לוואי, על הרופא לעשות ככל יכולתו לשינוי המצב. תופעות לוואי הנמשכות תקופה ארוכה יכולות לגרום לנזק קבוע.
