פרוקטולוג הוא רופא כירורג בעל הכשרה מיוחדת בעיקר באיברים של מערכת העיכול התחתונה.
על איברים אלה ניתן למשל למנות את הרקטום, את המעי הגס, את רצפת האגן ואת פי הטבעת.
ישנן הפרעות פרוקטולוגיות רבות שבהן מטפל הפרוקטולוג שיכולות להיות למשל בעיות של עצירות כרונית, הפרעות שונות ביכולת ההתרוקנות, סדקים או פיסורות בפי הטבעת, מורסות בדרגות חומרה שונות בפי הטבעת, מחלות דלקתיות מגוונות, סוגים שונים של סרטן במעי הגס ובחלחולת ועוד.
מעבר לטיפול בכל המחלות שהוזכרו לעיל, וכן במגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים אחרים, הפרוקטולוג אמון גם על האבחון של המצבים האלו ואחרים ועל המעקב אחרי החולים.
אבחון שגוי של סרטן במעי הגס
סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השלישי ברמת השכיחות שלו וסוג הסרטן השני ברשימת סוגי הסרטן הקטלניים המובילים לתמותה.
במקרים רבים בזמן שהגידול הממאיר מתפתח החולה יכול שלא לחוש בשום תסמין מכל סוג שהוא אך במקרים אחרים התסמינים יכולים לכלול למשל דימום מפי הטבעת, שינוי בתדירות הצואה, תחושה חזקה של צורך להתרוקן שמלווה בתחושת התרוקנות לא מספקת, צואה בצבע שחור ועוד.
באופן עקרוני, בדרך כלל ישנם סימנים רבים שיכולים להעלות את החשד כי החולה סובל מסרטן במעי הגס, אשר מצריכים הפניה לביצוע של בדיקת קולונוסקופיה. בישראל מדי שנה מאובחנים בממוצע כשלושת אלפים בני אדם עם המחלה.
לרוע המזל מכיוון שהמחלה באה לידי ביטוי במגוון של תסמינים שיכולים לנבוע מבעיות אחרות במערכת העיכול, במקרים מסוימים עלולה להתבצע אבחנה שגויה.
כך למשל קרה במקרה של אורנה (שם בדוי), אחות במקצועה, שסבלה מדימום ומכאבים בפי הטבעת. אורנה הופנתה על ידי רופא המשפחה שלה לפרוקטולוג וזה האחרון אבחן כי היא סובלת מטחורים גדולים.
במקרה הזה הפרוקטולוג אליו הופנתה החליט לוותר על ביצוע של בדיקת קולונוסקופיה שלדבריו בכל מקרה לא הייתה יכולה להתבצע בעקבות גודלם של הטחורים בפי הטבעת. מעבר לכך, הפרוקטולוג החליט כי מקור הכאבים והדימום הוא ללא ספק בטחורים.
בסופו של דבר, לאחר שנה וחצי שבהם הדימומים לא פסקו חרף העובדה שבעיית הטחורים נפתרה בניתוח, החליטה לגשת לפרוקטולוג אחר ששלח אותה לבדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה נמצא כי אורנה סובלת מסרטן המעי הגס וכי הגידול שלח גרורות לכבד וללבלב. ארבעה חודשים לאחר קבלת האבחנה הלכה אורנה לעולמה.
בתביעה שהגיש בעלה נגד הפרוקטולוג נכתב כי לו היה דואג לבצע בירור מקיף יותר, ניתן היה לאתר את הסרטן בשלב מוקדם יותר וכך לחסוך את מותה המיותר. בית המשפט פסק לטובתו של התובע פיצויים על סך מיליון ומאתיים אלף ₪.
רשלנות רפואית בניתוח פרוקטולוגי
מעבר לרשלנות רפואית באבחון ייתכן כי פרוקטולוג יחטא ברשלנות בעת הגשת טיפול. כך למשל ישנם ניתוחים שונים שעלולים להוביל לסיבוכים שונים. במקרים מסוימים מדובר על סיבוכים שלא ניתן היה למנוע, אך במקרים אחרים ניתן גם ניתן היה למנוע לו היה הפרוקטולוג נוקט ברמת הזהירות הסבירה המצופה מכל רופא סביר.
עם זאת, לא כל נזק שנגרם במהלך ניתוח שמבצע פרוקטולוג, אכן מהווה עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית בניתוח. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה להתייעצות מקיפה עם עורך דין שמתמחה בתחום וכן יש לשכור את שירותיו של רופא מומחה שתפקידו לספק חוות דעת רפואית ולהראות כי אכן בעקבות מקרה של רשלנות נגרם נזק פיזי לתובע.
רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת
לפני כל ביצוע של ניתוח חלה על המנתח החובה להסביר באופן מפורט ככל האפשר למנותח על ההליך שהוא עתיד לעבור.
עליו להסביר לו למשל על התועלת הצפויה מהניתוח, על האלטרנטיבות הקיימות לניתוח, על מצבו הרפואי וכמובן שגם על כל הסכנות הפוטנציאליות שכרוכות בניתוח לרבות סיבוכים נדירים. לאחר מכן עליו להחתים את המנותח על טופס הסכמה מדעת.
במקרה של דבורה (שם בדוי) היא אכן הוחתמה על טופס הסכמה מדעת, אך עדיין נפסקו לטובתה פיצויים בגובה של מאתיים שלושים ושמונה אלף שקלים. כיצד? ובכן, התברר כי לדבורה לא הוסברו כל הסיבוכים האפשריים שעלולים להתרחש כתוצאה מהניתוח לחיתוך הסוגר הפנימי שממוקם בפי הטבעת. מעבר לכך, על הטופס חתמה דקות אחדות לפני שנכנסה לחדר הניתוח ולמעשה לא ניתן לה זמן מספיק לשקול האם היא מעוניינת לעבור אותו או לא.
לרוע המזל לאחר הניתוח בעקבות סיבוך מוכר סבלה דבורה מאובדן השליטה על הסוגרים. הנזק שנגרם לה לא היה תוצאה של רשלנות, אך בשל העובדה שלא ניתנה בידה האפשרות לבחור אם לעבור את הניתוח משום שלא הוסברו לה כל הסכנות הטמונות בניתוח, הרי שהיא עברה ניתוח שבנסיבות אחרות הייתה בוחרת שלא לעבור אותו.
