טחורים ופיסורה הן שתי תופעות נפוצות יחסית שהולכות ונהיות נפוצות יותר ככל שמתקדמים בגילאים ולפיכך שכיחות מאוד בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
עם זאת, ישנן גם קבוצות אוכלוסייה מסוימות שנמצאות בסיכון מוגבר לסבול מתופעות אלו כמו למשל נשים בהיריון, אנשים שסובלים מעצירות כרונית ועוד.
הטחורים הם צברים של כלי דם נפוחים באזור פי הטבעת ופיסורה היא סדק, חתך או קרע באזור פי הטבעת.
באופן עקרוני ישנן שיטות טיפול רבות שמיועדות לסייע לחולים להתמודד עם התופעות השונות אך לא אחת בעקבות אבחון רשלני או טיפול רשלני עלול להיגרם למטופל נזק. במאמר שלפניכם נדון במספר מקרים של רשלנות רפואית בהקשר של אבחון וטיפול בטחורים ופיסורה.
טיפול רשלני בטחורים שהוביל לאובדן השליטה על היציאות
על מנת לטפל בטחורים ניתן לנקוט במגוון רחב של טכניקות טיפול. בין היתר מדובר על קשירה של הטחורים במטרה לגרום לנמק מקומי ונשירה שלהם.
התהליך מבוצע על ידי רופא מומחה לפרוקטולוגיה ולפני ביצוע התהליך יש להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת שבו הוא למעשה נותן את האישור שלו לביצוע התהליך. חשוב להבין כי אין לבצע אף התערבות רפואית מבלי שהחולה נתן את הסכמתו לביצועה.
במקרה של ג.ח מאשקלון הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי בכך שאמנם נתן את הסכמתו לביצוע הניתוח, אך לפני הניתוח לא הוסברו לו כל הסיבוכים האפשריים. לאחר שהתעורר מהניתוח והחל את תהליך ההחלמה גילה שאיבד את השליטה בפי הטבעת. מתברר שבמהלך הניתוח עבר תהליך של הרחבת פי הטבעת וזאת מבלי שנתן לכך את הסכמתו וכן מבלי שהיה מודע לכך שהניתוח יגרום לו לאבד את השליטה בסוגרים.
בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שבוצעה במטופל פרוצדורה רפואית ללא הסכמתו אלא שלו היה מודע לכך שקיימת סכנה לפגיעה בעצבים בפי הטבעת, היה מוותר על ניתוח ובוחר לעבור טיפול שמרני יותר.
אבחון רשלני של פיסורה
הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים מסוימים עוד קודם לשלב הטיפול. כך למשל אבחון רשלני יכול להוביל לטיפול לא מתאים ובמקרים מסוימים אבחון רשלני יכול למנוע מהמטופל לקבל טיפול מכל סוג שהוא.
במקרה של ג.ע, הרופא המטפל טעה באבחון ובמקום לאבחן כי הוא סובל מפיסורה, אבחן כי הוא סובל מטחורים. מאחר והטיפול שלו היה זקוק נמנע ממנו, לאחר מספר שבועות סבל מזיהום חריף בפי הטבעת שכן דרך הסדק בפי הטבעת חדר זיהום קשה שגרם בסופו של דבר לכך שהתובע היה צריך לעבור ניתוח לכריתת פי הטבעת.
בכתב התביעה נטען כי לו הייתה הפיסורה מאובחנת במועד מוקדם יותר, ניתן היה לטפל בבעיה ולמנוע את הזיהום שהתרחש בשלב מאוחר יותר.
רשלנות רפואית בטיפול בפיסורה
במקרים מסוימים גם לאחר אבחון נכון ומדויק והגשת טיפול מתאים, עדיין יכול להתקיים מקרה של רשלנות רפואית. כך למשל במהלך הניתוח שעבר כ.ע מיבנה, התרחש זיהום שניתן היה למנוע. לאחר הניתוח התלונן התובע על כאבים חזקים ועל נפיחות בפי הטבעת אך במקום לערוך למטופל בדיקה, המנתח הרגיע אותו כי מדובר על תופעות שכיחות ביותר לאחר ניתוח ופשוט שלח אותו לביתו עם מרשם למשככי כאבים חזקים.
בשלב מאוחר יותר התברר כי המטופל סובל מזיהום חריף שהוביל לניתוח נוסף. לו היה הרופא מקשיב לתלונותיו ומנסה לבדוק את המקור לכאב החמור, ניתן היה לטפל בזיהום באמצעים שמרניים יותר ולמנוע את הניתוח המיותר פשוט על ידי מתן אנטיביוטיקה.
