מות עובר בהיריון הוא מאורע שמוגדר כהיעדר רוח חיים בעובר בשבוע היריון המאוחר מהשבוע העשרים, או כהיעדר רוח חיים בעובר שמשקלו מעל חמש מאות גרם גם במידה ולא ניתן לקבוע בוודאות את גיל ההיריון.
השכיחות של מות עובר בהיריון היא 5-6:1000 לידות כשחמישים אחוז מהמקרים מתרחשים במהלכו של הטרימסטר השלישי להיריון ואילו עשרים אחוז מהמקרים מתרחשים לאחר השבוע השלושים ושבעה.
מה הם הגורמים למוות עוברי?
כרבע מהמקרים נגרמים בשל הפרעות בחבל הטבור והשלייה כשעשרה עד חמישה עשר אחוז מהמקרים הם תוצאה של היפרדות השלייה. עשרה אחוז מהמקרים הם תוצאה של מחלה אימהית כמו למשל יתר לחץ דם, סוכרת לא מאוזנת או מחלות שונות של בלוטת המגן.
עשרים וחמישה אחוז נוספים מהמקרים קשורים למחלות כרומוזומאליות בעובר שלא מאפשרות את ההתפתחות שלו ובין עשרים לארבעים אחוז מהמקרים מתרחשים על רקע לא ברור. לרוע המזל לא אחת קורה שהמוות העוברי הוא תוצאה ברורה של רשלנות רפואית.
חוסר מעקב תקין אחרי היריון בסיכון
מקרים רבים של מוות עוברי ניתן היה למנוע לו רק היה מבוצע מעקב תקין ומקצועי אחר ההיריון. ישנם הריונות שנחשבים להריונות בסיכון כמו למשל הריונות של נשים שסובלות ממחלת הסוכרת.
במקרה כזה ישנו צורך לעקוב אחר רמות הסוכר בדמה של האם ההרה, לבחון ולנטר את מצבו של העובר באופן תדיר ולהנחות את האם לעשות ככל האפשר על מנת לאזן את רמות הסוכר בדמה. לרוע המזל לא תמיד המחלה זוכה להתייחסות הרפואית הראויה.
כך למשל במקרה של ד.ע מראש פינה שהפילה את העובר שלה כתוצאה ממחלת הסוכרת שסבלה ממנה. בדיעבד התברר שאת המעקב אחר ההיריון ניהלה לכל אורך הדרך רופאה כללית ולא רופא נשים כמקובל לפי הפרוטוקול. עוד התברר כי הרופאה פספסה את האבחנה כי הסוכרת ממנה סבלה התובעת הייתה סוכרת טרום הריונית שזכתה להזנחה ולא סוכרת הריונית.
חוסר אבחון של מחלות גנטיות
ישנן מחלות גנטיות שונות שניתן לאבחן בקלות יחסית ובעקבות זאת להפסיק את ההיריון בשלב מוקדם מאוד שלו ולא להגיע למצב של מות עובר. חלק מהבדיקות הגנטיות לא מבוצעות באופן שגרתי אלא רק במידה ומתגלים ממצאים לא שגרתיים בבדיקות האולטרסאונד השגרתיות בהיריון (סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת).
במידה והמאבחן של הבדיקות פספס את הממצאים החשודים בשעה שכל רופא סביר אחר יכול היה לזהות אותן ובעקבות כך לא שלח את האישה ההרה לבצע בדיקות המשך לגילוי של מחלה גנטית, הרי שבהחלט ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
התעלמות ממצוקה עוברית
מצוקה עוברית היא מצב שבו ישנו ליקוי באספקת החמצן לעובר כתוצאה מגורמים שונים. לרוב מקרים כאלו מתגלים לראשונה על ידי האם שמדווחת על כך שאינה מרגישה את העובר. במקרים של מצוקה עוברית יש לחבר את האם למוניטור שמטרתו לאפשר לעקוב אחר הדופק של העובר.
במידה והמצוקה העוברית חריפה יש לנסות להקל על אספקת החמצן בדרכים שונות שכוללת אספקת חמצן לאם, המלצות לשינוי תנוחה ובמקרים החמורים יש לנסות ליילד את העובר בלידה מכשירנית או בניתוח קיסרי במידת הצורך.
במידה והמצוקה נמשכת זמן רב וזוכה להתעלמות, אספקת החמצן הלקויה יכולה להוביל לנזקים נוירולוגיים חמורים ובמקרים הקשים במיוחד להביא למות העובר ברחם.
כיצד ניתן להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות?
חשוב מאוד להבין שלא כל מקרה של מות עובר בהריון הוא אכן תוצאה של רשלנות רפואית. לא אחת קורה שאת המוות של העובר לא ניתן היה לצפות מראש או למנוע. על מנת להוכיח כי אכן התקיים מקרה של רשלנות חשוב תחילה להתייעץ עם עורך דין. לאחר מכן עורך הדין צריך ליצור קשר עם רופא מומחה שתפקידו לספק חוות דעת רפואית בקשר לנסיבות האירוע.
במידה וניתן יהיה להוכיח כי הרופא חרג מרמת הזהירות הסבירה, כלומר פעל אחרת מאופן הפעולה שבו היה נוקט כל רופא סביר אחר ובעקבות כך נגרם מוות עוברי, ניתן יהיה לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית.