רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות

בדיקת סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת לנשים בהיריון.

ישנם שני סוגים של בדיקת סקירת מערכות. הסוג הראשון הוא בדיקת סקירת מערכות מוקדמת שמתבצעת לרוב בגישה נרתיקית בשבועות השלוש עשרה עד השבע עשרה להיריון ואילו השני נקרא סקירת מערכות מאוחרת ומבוצע בשבועות 20-24 להיריון.

הסקירה המאוחרת כלולה בסל הבריאות ומומלצת לכל אישה הרה והסקירה המוקדמת ניתנת לביצוע באופן פרטי או בתשלום של השתתפות עצמית במכונים שכלולים בהסדר עם קופת החולים המבטחת.

האם ניתן באמצעות הבדיקה לאתר את כל המומים האפשריים בעובר?

בדיקת סקירת מערכות לא מאפשרת לגלות מאה אחוז מהמומים האפשריים ונכון להיום שיעור הזיהוי של המומים בבדיקה זו עומד על תשעים אחוז בלבד. לא מדובר על בדיקה גנטית או כרומוזומאלית ויש לציין כי בחלק מהתסמונות הגנטיות המחלה לא באה לידי ביטוי באופן פיזי במהלך ההיריון.

עם זאת, במהלך הבדיקה ניתן להתחקות אחר ממצאים שיש בהם כדי לעורר חשד לקיום של מום בעובר ובעקבות כך לבצע בדיקות המשך בהתאם לממצאים.

לרוע המזל, לא אחת קורה שבבדיקה הרופא המאבחן לא הצליח לאתר מומים קיימים או שלא התייחס לממצאים מסוימים ולפיכך לא הפנה את האישה ההרה לבצע בדיקות המשך. במקרים כאלו בהם לא התגלו מומים שכל רופא סביר יכול היה וצריך היה לאבחן, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים אלו נדון במאמר זה.

הזכות לבוא לעולם ללא מום

לכל אדם יש את הזכות החוקית להיוולד ללא מום. זכות זו מופרת כאשר מומים עובריים לא התגלו או כאשר ממצאים שיש בהם כדי להעלות חשד לקיום מומים לא זכו לבירור מעמיק יותר.

כך היה במקרה של ר.ע מקרית חיים שנולד עם מום משמעותי באצבעות ידו הימנית. בכתב התביעה נטען שלא זו בלבד שהרופא שביצע את הבדיקה לא איתר את המום בבדיקת סקירת המערכות אלא שלא טרח ליידע את האם בנוגע לכך שבאפשרותה לבצע בדיקות מקיפות יותר באופן פרטי.

הנתבע השיב כי התובעת ידעה היטב כי באפשרותה לבצע בדיקות המשך אך השופט קבע כי עצם העובדה שמידע זה לא הועבר לה מהרופא המטפל נחשב למקרה של רשלנות. עוד ציין הרופא הנתבע כי גם במידה והיה מגלה את המום, עדיין לא בטוח שהוועדה להפסקת היריון הייתה מאפשרת את הפסקת ההיריון כיוון שלא מדובר על מום מסכן חיים. גם כאן דחה השופט את טענותיו של הנתבע ובסופו של דבר נפסקו לתובע פיצויים על סך של מיליון וחצי שקלים.

הולדה בעוולה

הולדה בעוולה היא תביעה שמוגשת כאשר נוצר מצב שבו בא לעולם אדם שמוטב לו שלא היה נולד מעולם. מדובר על תביעה מורכבת ביותר שכן ההגדרה של טוב מותו מחייו אינה אבסולוטית ומתוקף כך ההחלטה המשפטית יכולה להשתנות בהתאם לדרך שבה יוצג המקרה ובהתאם כמובן לחבר השופטים שמטפל בתיק.

בשונה ממקרים אחרים של רשלנות רפואית, כאן לא מדובר על טיפול שגרם לנזק אלא על טיפול שהביא להיוולדו של אדם שסובל מנזק מולד או ממום מולד.

מה יש לעשות במקרה שבו נולד תינוק בעל מום?

חשוב מאוד להבין כי לא כל מקרה שבו בא לעולם תינוק שסובל ממום הוא תוצאה של רשלנות רפואית. כפי שציינו, לא את כל המומים ניתן לגלות בסקירת מערכות ולכן מטבע הדברים לא אחת קורה שהמום הרלוונטי לא ניתן היה לגילוי במהלך ההיריון.

אי לכך, בכל מקרה שבו מגיע לעולם תינוק שסובל ממום ישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום של תביעות בגין רשלנות רפואית.

הליך ההוכחה

כדי להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות יש לערב רופא מומחה שתפקידו להראות כי כל רופא סביר אחר שהיה מבצע את הבדיקה יכול היה לאתר את המום ולהתריע עליו.

בעוד שלרוב שכר עורכי הדין מהווה מעין נגזרת של סכום הפיצויים, הרי ששכרו של הרופא המומחה שכותב את חוות הדעת הרפואית צריך להיות משולם מכיסם של התובעים. עם זאת, יש לציין כי לרוב כאשר התובעים זוכים בתביעה מנחה בית המשפט את הנתבעים לשלם את שכר הטרחה של הרופא המומחה שזומן להעיד במשפט או שכתב את חוות הדעת הרפואית.