רשלנות רפואית בטרשת עורקים

רשלנות רפואית בטרשת עורקיםטרשת עורקים מהווה נכון לכתיבת שורות אלה את גורם התמותה המוביל בעולם המערבי. מדובר על מחלה שבאה לידי ביטוי בהיצרות של עורקים במקומות שונים בגוף בעקבות היווצרות של רובד טרשתי (פלאק) בדופן העורק.

הרובד נוצר בעקבות הסננה של תאי דם לבנים, טסיות דם, כולסטרול וחומרים נוספים לדופן העורק שבמהלך השנים גורמים להיצרות שמקשה על זרימת הדם בעורק.

התהליך מואץ במיוחד במקרה של יתר לחץ דם, עישון סיגריות, סוכרת לא מאוזנת, צריכה גבוהה של שומן טרנס או שומן רווי ועוד. מאחר ומדובר על מחלה מסוכנת שיכולה להביא לחסימה של כלי דם שתפקידו להזרים דם ללב למשל, הרי שיש לאתר את המטופלים שנמצאים בסיכון לסבול מהמחלה.

את המטופלים שנמצאים בסיכון יש לשלוח לאבחון וכן יש להגיש להם טיפול בהקדם האפשרי וזאת משום שמדובר על מחלה מתקדמת שניתן לעכב ואף למנוע בחלק מהמקרים.

רשלנות רפואית בשל היעדר אבחון

כיום התסמינים של טרשת עורקים מופיעים גם באנשים צעירים יחסית וכבר החל מהעשור הרביעי לחיים וזאת בניגוד לעבר עת הייתה הטרשת מחלה של קשישים בלבד.

לפיכך, בהינתן גורמי סיכון מסוימים הרופא המטפל צריך לשלוח את המטופלים שלו לביצוע של בדיקות לאבחון של טרשת עורקים כמו למשל צנתור אבחוני, אקו לב ועוד. כפי שציינו גורמי הסיכון לטרשת עורקים יכולים להיות סוכרת לא מאוזנת, השמנה, הימנעות מביצוע פעילות גופנית ועוד.

בנוסף לכך, קיימים תסמינים מסוימים שיכולים להעלות את החשד בכל רופא סביר כי מקורם בטרשת עורקים כמו למשל תעוקת חזה, קוצר נשימה במאמץ, דופק חלש בגפיים התחתונות ועוד. בהינתן התסמינים הרלוונטיים במיוחד במידה שהם מופיעים בחולה שסובל מגורמי סיכון לטרשת עורקים חלה החובה על הרופא המטפל לשלוח את המטופל לבדיקות אבחון של טרשת עורקים.

אבחון מוקדם יכול להביא להקלה במידת החומרה של התסמינים אך גם יכול בלא מעט מקרים להציל חיים.

רשלנות רפואית בטיפול בטרשת עורקים

הטיפול בטרשת עורקים כולל שינוי באורח החיים, שימוש בתרופות וכן במקרים חריגים מתעורר הצורך לבצע פעולה כירורגית על מנת להרחיב את העורק החסום או המוצר. במקרים קשים במיוחד ישנו צורך לבצע ניתוח מעקפים על מנת לאפשר את זרימת הדם התקינה. במקרים רבים מאוד מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית בעקבות טיפול רשלני או לא מתאים שהוגש לחולים.

אמנם רפואה היא לא מדע מדויק בשום צורה או אופן, אבל בכל זאת קיימים פרוטוקולים מסודרים לפיהם יש לפעול במקרים השונים. כל חריגה מהפרוטוקולים שבעטיה נגרם נזק למטופל יכולה בהחלט להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כך למשל ישנן התוויות מסוימות לביצוע ניתוח מעקפים והתוויות מסוימות להכנסת סטנט או בלון, התוויות מסוימות לשימוש בתרופות כאלו ואחרות ועוד.

בחירה בטיפול הלא מתאים עלולה לא רק להביא להחמרה של התסמינים אלא אף לסכן את חיי המטופל.

רשלנות רפואית במעקב אחרי החולים בטרשת עורקים

מאחר ומדובר במחלה דינמית שמגדילה את הסיכון להיווצרות של קרישי דם שעלולים להפוך לתסחיפים, קיימת חשיבות עליונה לבצע מעקב צמוד אחרי החולים. המעקב נדרש הן על מנת לבדוק האם הטיפול שניתן אכן סייע להביא להפחתה במדדי הטרשת, הן על מנת לוודא שלא הופיעו תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול הרפואי וכן על מנת לשלול החמרה במצב.

לאור כל זאת מדי שנה מוגשות תביעות רבות במדינת ישראל, כמו גם בעולם בגין רשלנות רפואית על רקע מעקב לא תקין אחרי החולים בטרשת עורקים.

דילוג לתוכן