רשלנות רפואית – כולסטרול גבוה

בדיקת כולסטרול מתבצעת כיום כחלק בלתי נפרד מפרופיל מלא של מדדים ביוכימיים בדם, כאשר את הפרופיל נהוג לבצע במהלך אשפוז או במסגרת בדיקות שגרתיות. לרוב מדידת סך הכולסטרול מתבצעת כחלק מפרופיל שומנים במקביל למדידת טריגליצרידים ו- HDL, כאשר את רמת ה- LDL קובעים בצורה חישובית בעזרת נתוני המדדים האחרים לפי נוסחה (נקראת נוסחת Friedewald).

הערכת רמות הכולסטרול, טריגליצרידים, HDL ו- LDL, חיונית לצורך הערכת הסיכון של הנבדק לחלות בטרשת עורקים ומחלות קרדיווסקולריות אחרות. בנוסף לכך, המדדים האלו חיוניים לצורך הערכת המטבוליזם של השומנים בגוף ומסייעים לאבחון של מפגעים אחרים כמו לדוגמה תסמונת נפרוטית, מחלת כבד, דלקת הלבלב או הפרעות שונות בפעילות בלוטת התריס. 

אילו תרחישים או מפגעים קליניים קשורים לרמות גבוהות של כולסטרול?

ישנו מגוון רחב של גורמי סיכון שיכולים להוביל לרמה מוגברת של כולסטרול כמו לדוגמה גיל מבוגר, נטייה גנטית, עודף משקל, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ועישון סיגריות. לצד גורמי הסיכון, ישנה שורה ארוכה של מפגעים קליניים הקשורים לרמה מוגברת של כולסטרול. המשמעות היא שרמות מוגברות של כולסטרול הן סימן שאינו ספציפי, היכול להעיד על פתולוגיות רבות ומגוונות.

בין היתר רמות גבוהות של כולסטרול מקושרות לסוכרת מסוג 2, הריון, אלכוהוליזם, תסמונת נפרוטית, מחלה ממארת של הערמונית או בלוטת הלבלב, מחלת גאוט, תת תריסיות, כשל כליות כרוני, צמקת מרתית ראשונית ועוד. עוד יש לציין כי ישנן תרופות שונות וישנם תכשירים שונים המעלים את רמת הכולסטרול כמו לדוגמה גלוקוקורטיקוסטרואידים, קטכולאמינים ומשתנים ממשפחת התיאזיד.

רשלנות רפואית באי הפניית המטופל לבירור רפואי

כפי שציינו, רמות כולסטרול גבוהות מקושרות למגוון רחב ביותר של פתולוגיות ולכן כאשר בבדיקות הדם מתברר כי הנבדק הינו בעל רמות גבוהות של כולסטרול, יש לברר במידת האפשר מדוע כך הם פני הדברים. כמובן שככול שיש יותר תסמינים נלווים, האבחון יהיה פשוט יותר, אך באופן כללי התעלמות מממצא של תוצאה חריגה בבדיקת הכולסטרול, יכולה בהחלט להוביל לפספוס של אבחנה חשובה ולהוות עילה להגשת תביעה על רקע רשלנות רפואית באבחון.

מתן תרופה לא מתאימה בהינתן הוריית נגד

משפחת התרופות המפורסמת ביותר הכוללת תרופות הניתנות למטופלים הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם נקראת סטטינים. הסטטינים פועלים על ידי עיכוב הפעולה של אנזים הנקרא HMG-CoA רדוקטאז, שלמעשה קובע את קצב הייצור של הכולסטרול בגופנו. עיכוב הפעולה של האנזים מוביל להורדת רמות הכולסטרול האנדוגני, המהווה את רוב הכולסטרול בגופנו.

אמנם מדובר בתרופות בטוחות בדרך כלל לשימוש, שמיליוני אנשים ברחבי  העולם נוטלים מדי יום ביומו, אבל ישנם מצבים מיוחדים המהווים הוריית נגד לנטילת התרופות. הכוונה היא למשל להריון או הנקה. במהלך הגדילה של העובר, הוא זקוק לכמות מסוימת של כולסטרול על מנת להתפתח באופן תקין. כאשר האישה ההרה נוטלת סטטינים, התרופה גורמת לפגיעה בייצור הכולסטרול האנדוגני וכתוצאה מכך הסיכוי למומים מולדים גבוה.

לאור זאת, על הרופא שמעוניין לרשום למטופלת שלו סטטינים לטיפול בכולסטרול גבוה, לוודא ראשית האם היא בהריון או מעוניינת להיכנס להריון ולהסביר לה על הסכנות שבנטילת סטטינים בהריון. בדיוק באותו האופן חל איסור לרשום סטטינים למטולים הסובלים למשל ממחלת כבד פעילה וכן יש לבדוק לפני רישום התרופה, האם המטופל נוטל תרופות אחרות שמנהלות יחסי גומלין בעלי השלכות שליליות על הבריאות.

רופא הרושם למטופל שלו סטטינים מבלי לוודא כי לא קיימות הוריות נגד לנטילת התרופה במטופל באופן אישי ומבלי מוודא כי המטופל מודע לסכנות שבנטילת התרופה במצבים מסוימים, עלול לגרום למטופל לנזק ולפיכך מדובר ברשלנות רפואית.

מעקב לקוי אחרי מטופל המקבל טיפול להורדת כולסטרול

על רופא המטפל באדם הסובל מכולסטרול גבוה, להזהיר את המטופל מפני תופעות לוואי שונות שעשויות להתפתח בתגובה לטיפול התרופתי. תופעות הלוואי של הסטטינים כוללות בין היתר עלייה באנזימי הכבד, כאבי שרירים, שינויים ביציאות, כאבי ראש, סחרחורת, בחילה ובעיות שינה.

לצד תופעות לוואי אלו, עשויות להתפתח תופעות חמורות במיוחד, המחייבות פנייה בהולה לקבלת טיפול. בין היתר מדובר באנגיואדמה, אובדן משקל, חולשה בשרירים, דלקת הלבלב, אנמיה, חוסר תחושה או תחושת עקצוץ בכפות הידיים והרגליים ועוד.