פגיעה במניסקוסים היא אחת מהפגיעות הנפוצות ביותר בברכיים שלנו והיא בדרך כלל מתרחשת עקב שחיקה או אירוע טראומתי.
ישנם הליכים כירורגיים המאפשרים לתקן את הבעיה כאשר היא חמורה ולעיתים הטיפול בה יעשה בצורה לא פולשנית.כאשר המצב הוא כל כך חמור והמטופל מגיע לכדי צורך בניתוח, הוא סומך על הרופא שלו שיטפל בו כמו שצריך ויחזיר אותו למוטב, אולם, מה קורה כאשר עקב הניתוח נגרם למטופל נזק בשל רשלנות רפואית? המשיכו לקרוא ולמדו עוד על רשלנות רפואית בארתרוסקופיה – ניתוח לקרע במניסקוס.
קצת על קרעים במניסקוס
כפי שציינו לעיל, זוהי אחת הבעיות הנפוצות ביותר בברכיים. רובנו מכירים את זה כ-״קרע ברצועה״, כאשר הרצועה היא למעשה אחת מרצועות המניסקוס. רצועות המניסקוס יכולות להיקרע עקב פעילות גופנית מאומצת ואפילו פעילות מאומצת שאינה חריגה, כמו למשל תוך כדי הליכה או תוך כדי כריעה.
דרך נוספת לקרוע את המניסקוס היא עקב חבלה טראומטית, בדרך כלל זה נגרמת כתוצאה מתנועה סיבובית בברך כאשר הרגל כפופה.
קרע במניסקוס יכול להיגרם עקב אירוע טראומתי חד פעמי או עקב נזק מצטבר. פציעה זו נפוצה מאוד אצל ספורטאים מקצועיים וחובבים.
מהם תסמיני קרע במניסקוס?
אלו הם הסימפטומים הנפוצים לקרע במניסקוס:
- כאבים באזור של הברך הפצועה, בייחוד כאשר באדם מיישר את הרגל.
- הכאב המורגש יכול להיות סביר ולא להטריד את האדם או להיות כאב עז וחד שעשוי לגרום לברך להינעל ולהשמיע קולות של חיכוך.
- יכולה להתרחש התנפחות של הרגל. הנפיחות יכולה להופיע מיידית או לאחר מספר שעות.
במרבית המקרים מרגע שהופיעו הסימפטומים הם יתמשכו ויהיה צורך לקבל טיפול, אולם, במקרים מסוימים הסימפטומים יכולים להיעלם ללא טיפול.
כיצד מאבחנים קרע במניסקוס?
תחילה המטופל יצטרך לשתף את הרופא בהיסטוריה הרפואית שלו ובייחוד לגבי האזור שבו כואב לו. הרופא ינסה להבין איך התחילו הכאבים ומתי, איזה סוג של כאב המטופל חווה והאם ישנם דברים שמחמירים או מקלים על מצבו. לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה גופנית כללית וגם, כמובן, בדיקה של אזור הברך הכואבת. בדרך כלל בשלב זה הרופא יוכל לקבוע מה מצב הברך ואיך יש לפעול. בשלב האחרון, המטופל יתבקש לעבור כמה בדיקות כולל תצפית על אופן ההליכה והעמידה של המטופל, בדיקות אשר בודקות את טווח התנועה של הברך וכן בדיקות אורתופדיות ונוירולוגיות.
מהן אפשרויות הטיפול בקרע במניסקוס?
לעיתים ניתן לטפל בקרע במניסקוס ללא התערבות פולשנית, למשל, באמצעות תרגילי חימום לברכיים, מתיחה של הרגליים בישיבה, הרמת הרגל בעת שכיבה, תרגילים בבריכה וכדומה. כאשר הקרע במניסקוס הוא יותר חמור, תיתכן התערבות כירורגית בעזרת ניתוח ארתרוסקופי או ניתוח פתוח. בניתוח זה יכול המנתח לתפור את הקרע ולמעשה להחזיר את הרצועה למצב רגיל.
מתי תקום רשלנות רפואית בניתוח ארתרוסקופיה?
רשלנות רפואית בניתוח ארתרוסקופיה יכולה להתרחש במגוון מצבים, לדוגמה:
כאשר המטופל נשלח לניתוח בשלב מאוחר מידי, כאשר הייתה אפשרות לשלוח אותו לניתוח בשלב מוקדם יותר ולמנוע עקב כך נזק שנגרם לו.
הניתוח יכול להיעשות בצורה רשלנית אשר תגרום למטופל נזק שאלמלא הפעולה הרשלנית במהלך הניתוח לא היה קורה.
מניעת הסכמה מדעת, בדוגמה זו נרצה לדון כעת.
רשלנות רפואית בשל אי הסכמה מדעת בניתוח ארתרוסקופיה
סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע שבכדי לתת טיפול רפואי יש לקבל מהמטופל הסכמה מדעת. הסכמה מדעת כוללת מספר דברים וביניהם החובה ליידע את המטופל לגבי המהות, ההליך, המטרה והתועלת של הניתוח, כולל הסיכונים אשר כרוכים בניתוח שכזה ואף אלטרנטיבות לניתוח.
במידה והרופא התרשל בכך שלא נתן למטופל את כל הפרטים הדרושים לפי חוק ואם נגרם עקב כך למטופל נזק, שאילו היה הרופא מיידע אותו עליו מראש, הוא היה בוחר להימנע מהניתוח ובכך הנזק לא היה קורה – יכולה לקום עילה בגין רשלנות רפואית.
בכדי להוכיח רשלנות רפואית יהיה על התובע להוכיח את שלושת האלמנטים הבאים:
- מבחן הרופא הסביר – כאן יש להוכיח שהרופא לא נהג בצורה סבירה ושכל רופא סביר אחר לא היה נוהג כפי שהוא נהג. זאת בהתאם לסיטואציה הספציפית ולנקודת הזמן הספציפית שבה קרה המקרה.
- נזק – יש להוכיח שקרה נזק למטופל אם הייתה רשלנות אך לא היה נזק, לא יהיה ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
- קשר סיבתי – יש להוכיח שהרשלנות הרפואית היא הסיבה לכך שנגרם הנזק
