רשלנות רפואית בתשניק סב לידתי

תשניק סב לידתי הוא סיבוך מסוכן ביותר שיכול להתרחש במהלך הלידה או סמוך אליה. תשניק או אספיקציה הוא מצב שבו לא מגיע מספיק חמצן לעובר ובעקבות כך הוא סובל מנזקים נוירולוגיים שאינם הפיכים כשבין היתר הפגיעה באספקת החמצן התקינה יכולה לגרום לשיתוק מוחין ואף להוביל למותו של העובר או התינוק.

ישנו מגוון רחב של גורמי סיכון לתשניק סב לידתי כשבין היתר מדובר על מצב של פרע כתפיים, סוכרת הריון, מצוקה עוברית ועוד.

באופן עקרוני העובר מסוגל להתמודד עם מצבים קלים של מחסור בחמצן ועדות לכך ניתן לראות בעובדה שבדרך כלל הראשונה להבחין במצב של מצוקה עוברית היא האישה ההרה (העובר למעשה מפחית את התנועתיות שלו במטרה לשמור חמצן). עם זאת, בדיוק כמו כול הילדים והאנשים בעולם, כך גם העובר זקוק לכמות מסוימת של חמצן באופן קבוע על מנת לתמוך במערכות גופו השונות.

כיצד ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בתשניק סב לידתי?

על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית הנוגעת לתשניק סב לידתי יש להוכיח שלושה דברים מרכזיים להלן:

• ראשית יש להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל בעבודתו ובעקבות כך התשניק לא אובחן בזמן או לא טופל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים בתחום.
• לאחר מכן יש להוכיח כי התינוק סובל מנזק רפואי מסוים ולאמוד את הנזק באחוזי נכות.
• לבסוף יש לקשור את הרשלנות לנזק שנגרם לתינוק בקשר סיבתי ולהראות כי לו היה הטיפול מתנהל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים, ניתן היה למנוע את הנזק.

רשלנות רפואית באבחון של תשניק סב לידתי

ישנו מגוון רחב של דרכים בהן ניתן לאבחן תשניק סב לידתי והאבחון של התשניק הסב לידתי הינו קריטי לטיפול במצב מסוכן זה. במקרים מסוימים ניתן יהיה לטפל בתשניק הסב לידתי באמצעים שמרניים אך במקרים אחרים לא יהיה מנוס מלזרז את הלידה, לבצע לידה מכשירנית ואף לחלץ את התינוק בניתוח קיסרי בהול. עם זאת, לא ניתן יהיה להגיש טיפול כול עוד התשניק הסב לידתי לא יאובחן.

במקרים מסוימים חרף תלונותיה של היולדת, לא חובר מוניטור עוברי, במקרים אחרים לא היה איש צוות שבדק את תוצאות בדיקת המוניטור ובכול מקרה, בסופו של דבר אבחון מאוחר או אי אבחון של תשניק סב לידתי יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

המוניטור העוברי הוא למעשה הכלי המרכזי המשמש לאבחון מצבו של העובר מבחינת אספקת החמצן סמוך ללידה. ברוב המקרים נטל ההוכחה של הרשלנות חל על התביעה, אך במקרים שבהם בית החולים לא יוכל לספק את הממצאים שעלו מבדיקת המוניטור, הרי שנטל ההוכחה יעבור אליו. כבר נקבע בפסיקה בעבר כי אמנם תכליתו של המוניטור היא מעקב מקצועי, אך אין למוניטור כל ערך במידה ואינו מלווה במעקב הולם.

כיצד ניתן להוכיח כי המקור לנזק שנגרם הוא התשניק?

על מנת להוכיח כי אכן התקיים תשניק, בדרך כלל יש להוכיח את ארבעת העקרונות הבאים:

• עדות ברורה לחמצת מטבולית קשה בעובר – כאשר רמת ה- PH בחבל הטבור נמוכה מ- 7, הדבר מהווה עדות לחמצת מטבולית שמקורה בפגיעה באספקת החמצן התקינה לעובר.
• ציון אפגר נמוך שלא משתפר גם חמש ועשר דקות לאחר הלידה – פגיעה משמעותית בתנועתיות ובמצב ההכרה של התינוק בלידה ומעט אחריה.
• תוצאות לא תקינות במוניטור העוברי – ממצאים פתולוגיים במוניטור העוברי מעידים על מצוקה עוברית.
• שיתוק מוחין מסוג קוודרפלגיה דיסקינטית או ספסטית – פגיעות מוטוריות מסוימות שמתרחשות בעקבות תשניק סב לידתי.

באופן עקרוני ישנם עוד קריטריונים המסייעים לאבחון של תשניק סב לידתי ולקשירת הנזקים שנגרמו לתינוק בתשניק הסב לידתי כשבין היתר מדובר על היעדר גורמים אחרים לנזק, קיום של נזק רב מערכתי ועוד. עם זאת, כול מקרה נחקר לגופו ולא תמיד נחוץ להוכיח כי כול הקריטריונים הנ"ל התקיימו על מנת להוכיח כי התשניק הסב לידתי הוא שגרם לנזק וכי ניתן היה למנוע את הנזק.

הקריטריונים הסיבתיים המקובלים כוללים למשל ממצאים פתולוגיים בבדיקות דימות רפואיות המעידים על נזק בעקבות אירוע היפוקסי, פגיעה רב מערכתית תוך שבעים ושתיים שעות לאחר הלידה לכול היותר, הסתבכות של חבל הטבור סמוך מאוד ללידה ועוד.