קוצב לב הוא אביזר רפואי שמטרתו להסדיר את קצב פעימות הלב. הקוצב המלאכותי מייצר גירוי חשמלי ומביא לכיווץ של העליות והחדרים בקצב המתאים.
הצורך להשתיל קוצב לב מתעורר במטופלים שסובלים מנזק למערכת ההולכה החשמלית או מנזק למערכת הפאראסימפתטית של הלב. כאשר נזקים כאלו מתרחשים החולים עלולים לסבול מאובדן הכרה, סחרחורת או חולשה שכן ההתכווצות של הלב אינה סדירה.
מהי השתלת קוצב לב?
הקוצב המלאכותי מחובר ללב באמצעות מוליכים שתפקידם לזהות את הקצב הטבעי של הלב ולהעביר את הגירוי החשמלי המתאים בשביל לגרום ללב לפעום בקצב הנאות. הקוצב שוקל כחמישים גרם בלבד ועל מנת להתקין אותו במקומו בחזה יש לבצע ניתוח קטן שאינו נחשב למורכב או מסובך יתר על המידה. הניתוח אורך שעה וחצי לכל היותר ומבוצע תחת הרדמה מקומית.
לאחר הניתוח החולה צריך להגיע לפגישה עם רופא הלב אחת לחצי שנה על מנת לבדוק את תקינות הקוצב המלאכותי ואחת לחמש שנים יש להגיע להחלפת הסוללות במכשיר.
באילו מקרים עלולה לקום עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית?
אמנם מדובר בניתוח פשוט יחסית, אך במקרים לא מעטים גם הניתוח הפשוט הזה הסתבך והוביל לנזקים חמורים. במקרים מסוימים מדובר בסיבוכים שלא ניתן היה למנוע או שניתן היה למנוע אך שלא התרחשו באשמתו של הרופא המנתח, אך במקרים רבים מדובר על נזקים שנגרמו באופן ישיר כתוצאה מרשלנות רפואית. להלן חלק מהמקרים שיכולים להוות עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית בניתוח להשתלת קוצב לב:
- השתלת קוצב שלא לצורך – מפתיע לגלות אך במקרים חריגים במיוחד בוצעו השתלות של קוצבי לב במטופלים שכלל לא היו זקוקים לקוצב מלאכותי, בעקבות בלבול או קריאה לא נכונה של תוצאות הבדיקות המקדימות. מצבים כאלו עלולים לסכן את הפעילות הלבבית.
- אי השתלה או עיכוב השתלה בחולה שזקוק לקוצב לב – במקרים טראגיים ומצערים קורה לא אחת שחולה "נופל בין הכיסאות" ופשוט לא זוכה לקבל את הטיפול לו הוא זקוק. במקרים מסוימים מדובר על מקרים שגורמים לעוגמת נפש ותו לא אך במקרה שבו נדחית השתלה של קוצב לב, הפרשה עלולה להסתיים במוות של המטופל.
- היעדר פיקוח ומעקב אחרי המטופל – כפי שציינו, הרופא צריך להמשיך ולעקוב אחרי המטופל אחת לחצי שנה לכל הפחות וכן עליו להיות ער למועד שבו צריך להחליף את הסוללה במכשיר. במקרים בהם הרופא שכח לקבוע פגישת מעקב או במקרים שבהם הרופא שכח להחליף את הסוללה, המטופלים נמצאו בסכנת חיים של ממש.
- סיבוכים כתוצאה מרשלנות – על מנת לבצע את הניתוח יש להחזיק בידע מסוים ולקבל הסמכה לבצע את ההליך הכירורגי. ביצוע ההליך ברשלנות יכול להוביל למגוון רחב ביותר של סיבוכים רפואיים שכוללים בין היתר חירור של הלב, חירור של הריאה, היווצרות של קריש דם באזור הניתוח, זיהום באזור הניתוח שיכול להתפשט לרקמות נוספות ועוד.
- אי מתן הנחיות ברורות להתנהגות לאחר הניתוח – לאחר הניתוח הרופא מחויב להסביר לחולה על אופן ההתנהגות שלו על מנת למנוע נזקים ועל מנת שיוכל להחלים במהירות האפשרית. רופא ששולח את המטופל לביתו ללא הנחיות לאחר הניתוח בהחלט יכול למצוא את עצמו נאשם ברשלנות.
כיצד ניתן להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בניתוח להשתלת קוצב לב?
הדבר הראשון שיש לעשות כאשר מתעורר החשד לכך כי קיימת עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית בניתוח להשתלת קוצב לב הוא ליצור קשר עם עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין מסוג רשלנות רפואית.
עורך הדין צריך לקבל לידיו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולהחליט האם קיימת עילה לתביעה ולכן ישנו צורך לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים בדגש על דו"ח סיכום ניתוח.
בשלב הבא במידה ועורך הדין יחליט כי אכן קיימת עילה מוצקה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, עורך הדין יקשר בין התובע לרופא מומחה שתחום ההתמחות שלו נוגע ישירות בתחום התביעה (בדרך כלל מדובר על קרדיולוג) וזה האחרון יצטרך לבחון את המקרה ולהכין מסמך שנקרא חוות דעת רפואית שבו יפורטו נסיבות התביעה מההתחלה ועד הסוף. לאחר מכן ניתן להגיש את התביעה בצירוף חוות הדעת הרפואית.
