תחום הקרדיולוגיה, עוסק בעיקר במחלות לב וכלי דם. כאשר מדובר על ילדים הסובלים מבעיות קרדיולוגיות, מדובר לרוב במום מולד בלב.
רשלנות רפואית באבחון
בדומה לתחומים אחרים ברפואה, גם בתחום הקרדיולוגיה, ישנה חשיבות אדירה לאבחון מוקדם של בעיות לב. זאת משום שהסיכוי להחלים מאירוע לב, גדל משמעותית, ככל שמאבחנים אותו בשלב מוקדם יותר.
אבחון מאוחר עלול לגרום לנכות ואף למות המטופל ועל כן, נדרשת חובת זהירות גדולה וביצוע כל הבדיקות הרלוונטיות, על מנת לשלול אירוע לב, או לטפל בו בזמן ולהציל את חיי המטופל.
לרשותו של הקרדיולוג, כלים שונים לאבחון בעיות לב ולאור חשיבותו של הגילוי המוקדם, אי ביצוע הבדיקות הדרושות, יכול להיחשב לרשלנות רפואית. על הקרדיולוג להיות קשוב לכל תלונה של המטופל ובהתאם לסימפטומים עליהם הוא מדווח ולגורמי הסיכון שלו, להפנותו לבדיקות המתאימות.
ישנם גורמי סיכון שונים לבעיות לב, כגון השמנת יתר, כולסטרול גבוה, עישון, היסטוריה משפחתית של בעיות לב ועוד. אלו מחייבים זהירות יתרה מצד הרופא וכל תלונה של מטופל, אשר מעלה חשד ולו הקטן ביותר לבעיית לב, דורשת בירור רפואי מקיף עד לקבלת אבחנה.
למותר לציין כי אם המטופל סבל בעבר, או סובל כיום מבעיות לב כלשהן, הרי שישנה דחיפות גדולה אף יותר, לערוך בירור רפואי מקיף, כדי לאתר את הבעיה ולטפל בה.
בעיות קרדיולוגיות גורמות לתסמינים שונים, ביניהם, כאבים חזקים בחזה וקוצר נשימה. על כן, אין קושי לרופא משפחה, אליו מגיע המטופל בדרך כלל בשלב הראשוני ובוודאי לקרדיולוג, להבין כי יש צורך לבצע בדיקות שונות.
כאשר מגיע מטופל אל רופא המשפחה עם אחת או יותר מן התלונות הללו, יכול הרופא לבצע בדיקת א.ק.ג במקום ולהפנות את המטופל לקרדיולוג בשעת הצורך. לעיתים, יש צורך להגיע ישירות לבית חולים, בשל חשש ממשי לאירוע לב.
אי שליחת המטופל לבדיקות הדרושות, התעלמות מתלונותיו ומגורמי הסיכון, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות, כל אלו, עלולים לעכב את האבחון או למנוע אותו ולגרום לנזק פיזי חמור ביותר למטופל ואף למותו.
רשלנות רפואית בתיעוד הטיפול
רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם בשל מחדל לנהל רשומה רפואית. בכל טיפול רפואי, מחויב הרופא לתעד את מהלך הטיפול מתחילתו ועד סופו, על מנת שיוכל לעקוב אחר הטיפול: רק רפואי, בדיקות שנעשו ותוצאותיהן, אבחנות, תרופות מרשם וכיוצא בזה. כמו כן, משמש התיעוד גם רופאים אחרים, אשר מטפלים באותו מטופל במסגרות שונות.
מלבד החשיבות הרפואית, יש לתיעוד גם חשיבות משפטית. במקרים של תביעות רשלנות רפואית, זקוק המטופל למסמכים הרפואיים, על מנת להוכיח כי הטיפול שניתן לו היה רשלני.
תיעוד חסר, מונע מן המטופל הנפגע להוכיח את תביעתו ובמקרים מסוימים, הדבר הופך את נטל ההוכחה, כך שהתובע אינו צריך להוכיח כי הרופא התרשל, אלא הנתבע, יידרש להוכיח כי הטיפול שנתן היה טיפול סביר, העומד בסטנדרט הטיפול המקובל.
רשלנות רפואית בטיפול
לעיתים, הבעיה הקרדיולוגית מאובחנת בשלב מוקדם, אך הטיפול שניתן הוא רשלני, אם בשל העדר מיומנות של הרופא המטפל, אם בשל חוסר זהירות וחוסר תשומת לב לפרטים או נתונים לגבי המטופל וכיוצא בזה. במצב שכזה, יכול להיגרם למטופל נזק פיזי חמור, אשר היה ניתן למנוע אותו אם היה ניתן למטופל טיפול רפואי נכון.
במקרים אחרים, מתרשל הרופא דווקא במעקב הרפואי אחרי המטופל. הוא אינו מוודא כי המטופל מחלים כיאות מאירוע הלב ומן הטיפול שניתן לו, אינו בודק את השפעת התרופות שנוטל המטופל והאם הן מטיבות עמו, או שיש להחליפן, הוא אינו ער לתלונות המטופל ולא שולח אותו לבדיקות נוספות למרות שיש צורך בכך וכדומה.
מחדלים אלו יכולים לגרום לנזק משמעותי למטופל, היות שגוף האדם הוא דינאמי ויכולים להתרחש בו שינויים, הדורשים התאמה של הטיפול הרפואי.
אולי יעניין אותך גם:
רשלנות רפואית בשל עומס בבית חולים
