עירוי דם הוא מונח רפואי שמתאר תהליך מיוחד שבו מועבר דם או מרכיבים של דם מאדם בריא (שנקרא במקרה הזה "תורם") למחזור הדם של אדם שזקוק להם.
עירוי דם הוא תהליך מקובל מאוד ברפואה המודרנית שמבוצע במגוון מצבים שונים שביניהם טראומה או פציעה חמורה, ניתוח מורכב ועוד. כמו כן, ישנם אנשים שזקוקים לעירוי דם באופן קבוע כתוצאה ממחלה ממנה הם סובלים. באופן עקרוני, מנות הדם שמשמשות לעירוי נלקחות מתורמים שנמצאו מתאימים וראויים לתרום דם.
מה הוא עירוי דם מזוהם?
ישנן שתי נקודות חשובות מאוד שיש להבין בכל הקשור לעירוי דם. הנקודה הראשונה היא שכדי שמנת הדם תתקבל בגופו של האדם, יש להתאים את סוג הדם בין התורם למקבל. לא כל אדם יכול לקבל כל תרומה ובמידה וההתאמה לא מלאה, המערכת החיסונית של האדם שמקבל את העירוי תייצר נוגדנים שיתקפו את מנת הדם.
כמו כן, חשוב להבין שבמידה והדם שנתרם והועבר לאדם שנזקק למנת הדם היה נגוע במחלה או מזוהם בנגיף או בחיידק כלשהו, הרי שאותו נגיף או חיידק יחדור באמצעות העירוי למערכת הדם של האדם שנזקק לעירוי.
רשלנות רפואית בתחום של עירוי דם
באופן עקרוני מנת דם אמורה להציל חיים או להיטיב עם הבריאות של אלו שמקבלים אותה. עם זאת, במקרים מסוימים כפי שציינו, מנת הדם יכולה לגרום לפגיעה בבריאותו של המטופל ואפילו להוביל למוות. מקרים כאלו היוו רקע למספר מקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית. הרשלנות יכולה להיות על רקע של מתן מנת דם לא מתאימה או מתן של מנת דם מזוהמת.
מנת דם נגועה באיידס
כיום הסיכוי שאדם יקבל מנת דם נגועה באיידס הוא אפסי בעקבות פרוטוקולים מחמירים ביותר של בדיקות שמבוצעות לכל מנת דם שנתרמת במדינת ישראל.
הבדיקות הקפדניות נערכות לכל מנת דם החל משנת 1987 ולפי החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם שנחקק בשנת 1992 כל אזרח ישראלי שנפגע כתוצאה מעירוי דם שנגוע באיידס זכאי לקבלת פיצויים.
על פי החוק, במידה והוגשה תביעה לאחר שאדם נדבק באיידס כתוצאה מעירוי דם שנגוע במחלה, יש להקים ועדה רפואית שתבחן את הסוגיה לעומק. במידה ויימצא כי אכן כך הם פני הדברים, מדינת ישראל תעניק לחולה פיצוי בגובה של מאתיים וחמישים אלף שקלים.
עם זאת, במידה ואדם בחר להגיש תביעה לפי החוק לנפגעי עירוי דם, הוא לא יוכל להגיש תביעת נזיקין בשל אותה הסיבה. באופן דומה, במידה ואדם הגיש תביעת נזיקין נגד בית החולים בו קיבל את תרומת הדם הנגועה במחלה, לא תהיה באפשרותו להגיש תביעה לקבלת פיצוי מהמדינה.
יש לציין שהחוק תקף רק עבור חולים שקיבלו תרומת דם בין סוף שנת 1981 (31 לדצמבר) לבין תחילת שנת 1987 (1 בינואר). במידה והאדם נפטר לפני שהחוק המדובר נכנס לתוקף, משפחתו הקרובה תוכל לקבל את כספי התביעה.
מנת דם נגועה בצהבת
עירוי דם נגוע בצהבת יכול להוביל לשחמת הכבד באדם שקיבל את העירוי ועלול אף לגרום לו להיכנס לתרדמת או למות. עם זאת, עדיין לא נחקק חוק מיוחד שהתייחס למקרים בהם ניתנה לאדם מנת דם נגועה בצהבת.
הנושא עלה לכותרות בשנת 1995 עת מנת דם נגועה בצהבת גרמה למותה של רחל מלמד שהגיעה לבית החולים בעקבות תאונת דרכים שעברה. בפסק הדין במשפט נכתב כי לא חלה החובה על בית החולים לבדוק את מנת הדם לאחר שזו הגיעה אליו מבנק הדם וכי זוהי אחריותו של בנק הדם בלבד לוודא כי המנות מכילות דם שנלקח אך ורק מתורמים בריאים.
חשוב לדעת כי במדינות אחרות קיים נוהל קבוע בחוק שדואג לפצות את החולים שסובלים מזיהומים שונים וממחלות שונות כתוצאה מעירוי דם נגוע שקיבלו. בכל מקרה שבו אדם נדבק במחלה כלשהי כתוצאה מעירוי דם שקיבל, ישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי.
